Facebook
Twitter
Email
WhatsApp
באנר עם צבא

מ”פנטזיה” ועד מחזות זמר: להקת המחול הקיבוצית מביאה את הקולנוע לבמה

טל לוין, 16/11/2023, צילום: אייל הירש

המופע, שסימן את חגיגות ה-50 של הלהקה המצליחה, היה כולו רפרור לעולם הקולנוע, כשהיוצר רמי באר כינס על הבמה ז’אנרים כמו הסרט האילם ואפילו סרטי אנימציה לכדי יצירה אחת יפה ומעניינת, אך לעיתים דחוסה ומתישה – קצת כמו בסרט אקשן

כשסטיבן ספילברג זכה בפרס גלובוס הזהב על “הפייבלמנים”, הסרט שמגולל את סיפור חייו כילד שחלם להיות קולנוען, הוא גילה בנאומו כמה שנים לקחו לו עד שהעז לחזור לתקופה ההיא ולהעלות אותה על המסך. נכון, הוא שיתף, בהרבה סרטים שלו היה משהו גם מהסיפור הזה, הביוגרפי, אבל הסיפור עצמו מעולם לא סופר. רק עכשיו, בגיל 74, הוא הבין שאין זמן אחר לספר אותו.
במידה מסוימת “גרסת הבמאי”, היצירה החדשה של הכוריאוגרף רמי באר ללהקת המחול הקיבוצית, היא “הפייבלמנים” שלו. נכון, אין כאן ביוגרפיה במובן הרגיל שלה, אבל יש כאן את קורותיו היצירתיים ואת כל יצירי הדמיון שלו מנוקזים על במה אחת. ואם כבר ספילברג, הבחירה במילה “במאי” במקום כוריאוגרף קושרת את היצירה כבר בכותרת שלה לעולמות הקולנוע. גרסת הבמאי היא הסרט שהבמאי בעצם רצה להוציא, אבל חברת ההפקה כנראה בלמה. לרוב זאת תהיה גרסה ארוכה יותר, עמוסה יותר ונטולת שיקולים מסחריים.
הרפרור לעולמות הקולנוע לא נעצר בכותרת. מהמוזיקה, דרך התלבושות ועד הכוריאוגרפיה עצמה, באר כינס לכאן את הסרט האילם, מחזות זמר קולנועיים, סרטים של פליני ואפילו סרטי אנימציה. אלה באים לידי ביטוי גם במוזיקה, גם בדמויות שמזכירות גיבורים קולנועיים וגם בקומפוזיציה שלעיתים נדמת לפילם שרץ במהירות כדי לייצר תנועה על המסך. ובתוך כל אלה העבודה נשענת על שירו של דוד אבידן “רביירה”, שבין שורותיו תיאור של תהליך הכתיבה (ובעצם כל תהליך אמנותי באשר הוא):
“וְהַכְּתִיבָה אַף הִיא אֵינָהּ
אֶלָּא תִּרְכֹּבֶת מְשֻׁנָּה
שֶׁל יְצָרִים וְתוֹדָעָה,
שֶׁל יִסּוּרִים וִידִיעָה”.
באר, כך נדמה, חותם לגמרי על נקודת המבט האבידנית, ונותן ליצרים והתודעה שלו לפרוץ על הבמה. חלק גדול מהקטעים מבוצעים על ידי מספר רב של רקדנים, והם שילוב של אוניסון ביחד עם קטעי קנון, בהם אותו משפט תנועתי מבוצע במרווחי זמן שונים ולפעמים בכיוונים שונים. התחושה הכללית על הבמה היא של סחף עד כדי היפר ונטילציה. באר כמעט שלא יוצר קטעי תנועה איטיים או איזה רגע שבו לא תהיה התרחשות דינמית על הבמה.
גם הבחירות האמנותיות האחרות שלו מבטאות את אותם סחף והתפרצות – הרקדנים לבושים תחתונים לבנים וגופיות (הגברים ללא) לבנות. עליהם באים ומתחלפים ז’קטים בצבעים שונים, שלעיתים גם נקשרים סביב המותניים כמו חצאיות. זה מתחיל מצבע שחור, הופך לבז’ ובהמשך הם יחזרו בצבעים נוצצים כמו קוסמים במופע קרקס. בכלל האווירה הקרקסית והצבעונית משתוללת כאן, כאילו ערבב באר את כל הז’אנרים הקולנועיים והתיאטרליים יחד בצנצנת ושפך אותם על הבמה. הרקדנים עוברים על הבמה עם בלונים וכובעי קרקס, אחר כך דמויות שמזכירות גיבורים בסרטים אילמים מבצעות דואט שכולל עוגה עם קצפת, ובקטע אחר הרקדנים זזים כאילו היו המטאטא שמיקי מאוס מנצח עליו כשוליית הקוסם בסרט “פנטזיה”.
הבליל הזה, שבא לידי ביטוי גם במוזיקה, הוא רוב הזמן יפה ומעורר עניין. כשהוא מבוצע על ידי רקדנים מיומנים כמו אלה של הקיבוצית הוא גם רוב הזמן מרשים. אבל לפעמים, כמו שקורה לבאר לא אחת, הוא גם דחוס ומעט מתיש. יש פה כל כך הרבה רעיונות וכל כך הרבה חומר תנועתי, עד שהצופה לא באמת יכול לקלוט את הכול. קצת כמו בסרט אקשן שיש בו יותר מדי סצנות של מכות, גם כאן אין אוויר על הבמה כמעט בכלל.
אי אפשר שלא להעריך את המוח היצירתי של רמי באר, שגם עלה על הבמה בסיום הערב להשתחוות – ואף ביצע עם הרקדנים קטע קטן. בקטע הזה הוא עמד מולם כמנצח על תזמורת, וכשהניף את ידיו הם רקדו ממש כאילו היו כלי נגינה. החיבור הזה בין הבמאי, הכוריאוגרף, המנצח והמעצב – הוא תמצית כוחו היצירתי של באר, ולפעמים גם חולשתו – מפני שאין לאף אחד אחר מקום לידו. להקת המחול הקיבוצית, שחגגה אמש 50 להקמתה, יכולה בהחלט להתגאות במפעל היצירתי הזה. לבאר יש בו חלק ענק ומשמעותי, ובאופן רחב יותר חלק משמעותי בספר ההיסטוריה של המחול הישראלי. אבל בנקודת הזמן הזאת, כשהלהקה מציינת חמישה עשורים של פעילות, צריך להיות ברור גם לו, שהוא לא יכול להיות החלק היחיד שלה, ושצריך לפנות ליד כיסא הבמאי גם לבמאים אחרים.

שתפו את הכתבה

תגובות

{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.singularReviewCountLabel }}
{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.pluralReviewCountLabel }}
{{ options.labels.newReviewButton }}
{{ userData.canReview.message }}

כתבות נוספות

תזמורת המהפכה, בניהולם האמנותי של זהר שרון ורועי אופנהיים, העלתה בבכורה במסגרת ׳סדרת המהפכה׳ באופרה הישראלית את המופע ׳גרשווין – גרסת המהפכה׳

ט״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 25/02/2024

חוגגים את יום האישה הבינלאומי באירוע מפעים שיפעיל את כל החושים – סיור מרתק באולמות האבירים ובמצודה בעכו העתיקה, עם מופע מחול סוחף ומלא קצב

ט״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 25/02/2024

אנסמבל גולהא מתמחה במוזיקה הפרסית העממית והקלאסית, והוקם ב-2008 על ידי נגן הסנטור מנשה ששון, המוכר כחבר ותיק בלהקת הברירה הטבעית

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 22/02/2024

באר: “בעקבות המלחמה הקשה שאנו נמצאים בה כעת בחרתי לחזור שוב אל אותו טקסט מתוך תחושה אישית שהשיר יכול אולי להביא לידי ביטוי את תחושת החייל הבודד

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 22/02/2024

במשך שנה עקבו שתי יוצרות ישראליות אחר המתרחש בחדר המיון הגדול בישראל לחיות בית. זה מתחיל בשיגרה המוּכֶּרת מכל חדר-מיון “רגיל” – מטופל/ת במצב שדורש טיפול דחוף

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 22/02/2024

ביתן הדבש המקורי הוקם באמצע שנות ה-90, כחלק מהמוזיאון המספר את סיפורם של חלוצי העלייה השנייה והשלישית

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

עם שמעון סיבוני – זמר טנור שמשלב שירה אופראית עם שירה אנדלוסית וגבריאל אוחיון – מהשמות הבולטים והעכשוויים בקהילות היהודיות בצרפת ובמרוקו

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

מופעי “שעת אופרה” נועדו לקרב את עולם האופרה לילדים בגילאי 3 עד 8. כאשר נפגשים הילדים מקרוב עם דמויות מהאגדות המספרות את הסיפורים המוכרים והאהובים בשירה

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

בתערוכה רחבת ההיקף מוצגות עבודות אמנות, יצירה דוקומנטרית והיא מלווה במוזיקה ישראלית

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

שלמה שמחה, שם דבר בעולם המוזיקה היהודית, מוכר לנו מזה שנים כקול יחודי בעל עוצמות ורגש בלתי נגמר, שלמה ששיחרר לעולם מספר אלבומים, זוכה לקהל רב ותהודה רבה

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

טלי חולמת על משפחה מאושרת כמו שהייתה לה. היא וחברתה הטובה ביותר צליל מתכננות הפתעה במופע מרגש לכבוד יום העצמאות, שבו לטלי תפקיד ראשי

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

“אלזבת'” סדרת הבת של “האישה הטובה” * “מאטלוק” בכיכובה של זוכת האוסקר® קת’י בייטס * “הבלש מאיסטנבול” ההפקה הבינלאומית החדשה של פראמונט+

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

למעלה מ-10 מיליון מבקרים ביותר מחמישים ערים ברחבי העולם זכו לבקר בתערוכה הבינלאומית של Van Gogh ועכשיו גם בישראל!

ט׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 18/02/2024

תיעוד חי מרהיב ומרגש מתוך חופת ענק שהתקיימה בקיץ האחרון בישראל בהפקת ‘אבסולוט’, אותה מלווה תזמורת פילהרמונית בת 48 נגנים בניצוחו של מאסטרו בני לאופר

ט׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 18/02/2024

דויד לידר הוא משורר, הוגה דעות, נשוי ואב לשניים. מועמד לאומן בשחמט, לשעבר מבכירי שחקני הנוער בישראל. שירת כעוזר וכממלא מקום קצין תכנון ופיקוח ביחידת הבינוי של פיקוד מרכז

ט׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 18/02/2024

המנצח רוברטו פורֶס וֶסֶס (Forés Veses), יליד ולנסיה בספרד, זכה בתחרות הניצוח ע”ש יבגני סבֶטלנוב ובתחרות הבינלאומית למנצחי אופרה ע”ש לואיג’י מַנצ’ינֶלי

ה׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 14/02/2024

‘מאנא – כלי של אור’ העוסקת במושג “בית” ומקבלת בימים אלו משמעות מיוחדת ובמקביל פותחת הלהקה את ביתה לחיילים שחוו טראומה – חוות חוסן בכפר האמנות האקולוגי ורטיגו

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

לצד הלחימה המתמשכת והתקווה לשובם הביתה במהרה של החטופים, תיאטרון הסמטה מציג את לוח המופעים לחודש פברואר, עם שלל הצגות ומופעי ג’אז שלא תרצו לפספס

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

זהו גם סיפור אהבתם הסוער של ליאון ובלנקה קונפורטי במהלך מלחמת העולם השנייה מבוסס בחופשיות על סיפור אמיתי. לנגד עינינו נפרשים בספר החיים בבולגריה

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

ישי, בחור ישיבה בן 21, אוהב וחי מוזיקה, התחיל לכתוב בגיל 12 ולהלחין בגיל 14 ומאז לא מפסיק לנסות להעלות על הכתב את רחשי ליבו, ישי הוציא עד כה שישה סינגלים מעניינים

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

ברוכים הבאים לאתר "עולם התרבות"-אתר החדשות המרכזי לתרבות ואומנות יוצרת

הרשמו לאתר

שם פרטי*
שם משפחה*
אימייל*
טלפון
שם משתמש(באנגלית בלבד)*
סיסמא*
אימות סיסמא*
דילוג לתוכן