מה הקשר של חאפלה תימנית לפסטיבל הג’אז? התשובה מצויה אצל היוצרת, הזמרת ווקאליסטית שירן אברהם (SHIRAN) המשתתפת בפסטיבל הג’אז התשיעי שנפתח הערב במוזיאון ישראל בירושלים
מה הקשר של חאפלה תימנית לפסטיבל הג’אז? התשובה מצויה אצל היוצרת, הזמרת ווקאליסטית שירן אברהם (SHIRAN) המשתתפת בפסטיבל הג’אז התשיעי שנפתח הערב במוזיאון ישראל בירושלים.
אברהם ביחד עם הרכב אקוסטי הכולל חמישה נגנים, תוביל את הפרוייקט החדש של הפסטיבל: שולחן עגול שכולו געגוע לצלילי הרחוב התימני במופע “SHIRAN מסביב לשולחן”. “אני מתרגשת מאד לקחת חלק בפסטיבל הג’אז, להביא לירושלים מוסיקה אחרת, אלקטרו חאפלה עם שירים מקוריים ועממיים בתימנית (לא יהודית) שהלבשנו אותם בביטים אלקטרוניים”.
המופע של שירן אברהם יעלה בשני סטים, בערבו השני של הפסטיבל הג’אז, ביום רביעי 28.6, והוא מבוסס על האלבום השני שלה “ג’לסה צנעניה עם שירן” (ישיבה צנענית עם שירן). “מופע ישיבה בדומה למה שקורה בהופעות אצל התימנים, כשהקהל באולם לועס גת ומעשן. כשאני מבצעת את השירים האלה אני נינוחה. כאילו אני נחה. והכי משמח אותי שאנשים מתחברים למוסיקה דרכי”.
לאורך השנים שירן אברהם ביחד עם בן זוגה רון בקאל שהוא גם מפיק המופע, עובדים יחד. “קצת לפני הקורונה נעור בנו רצון לעשות אלבום לנשמה. לשיר ולנגן אותו”. לצורך כך הם חברו לשמעון נטף שהיה שותף לבחירת השירים לאלבום בזכות הקשר העמוק והידע שלו בשפה ובשירה התימנית והלבישו על השירים סאונד עם כלי הקשה חליל ועוד, במקום כלים חשמליים ואלקטרוניים. “בעיצומה של העבודה על האלבום פרצה הקורונה, לפיכך האלבום יצא דרך הלייבל בלונדון. הוא אמנם קיבל הכרה יפה והשמעות, אבל בגלל הסגרים בקורונה לא יכולנו לצאת להופעות ולהפוך אותו ל’וואו'” היא משתפת.
עד כה הוציאה שירן שלושה אלבומים ובימים אלה היא עובדת על אי.פי חדש, עיבוד לשירים שנוגעים בסיפורה של סבתא שלה. “השירים נוגעים בסיפורה של אשה בעולם הערבי, על ההבדלים ביני לבינה, החופש שלי לעומת היעדר חופש הבחירה שלה לחיות את חייה ולעשות את הבחירות שלה, כמו עם מי להתחתן ועוד. לא מזמן, בשיחת טלפון עם עיתונאית מתימן, היא שאלה אותי בפליאה האם בכאשה אני באמת חופשיה, חופשיה להופיע על במה. לא אחת גם נשאלתי מתי אני מגיעה להופיע בתימן?’ אני אומרת להם ש’בבוא הזמן וכשיהיה שלום אשמח לבוא'”.
שירן אברהם, 36 נולדה וגדלה ברמת השרון. סבתה מצד האם עלתה מתימן והסבים מצד האב הגיעו לארץ מעיראק. בצבא שירתה בלהקת חיל הים.
בשנתיים האחרונות לחייה של אהובה עוזרי, היתה שירן אברהם הזמרת הראשית שלה. “כשאהובה לא יכלה לשיר יותר, הקול שלה עבר דרכי” היא אומרת. “אהובה היתה המנטורית שלי. ממנה השכלתי ולמדתי על העוצמות הבימתיות, על חשיבות הקשר של זמרת עם הקהל שלה. למדתי ממנה לתת כבוד למילים בשיר ועל המזרחיות. אהובה עברה בחייה תקופות לא קלות.. אני רוצה להיות חזקה כמוה. היא היתה השראה עבורי והיה לי חשוב שהיא תהיה גאה בי. העבודה איתה היתה חוויה בלתי נשכחת”.
שירן אברהם בוגרת בית הספר למוסיקה “רימון” כאן פגשה את בן זוגה רון בקאל שגם הוא “חצי תימני”. סבא של רון הגיע בגיל 12 מתימן. השניים הורים לשני בנים, 4.5 ושנתיים.
לאחרונה שבו השניים מהופעות בפסטיבלים באמסטראדם ובסנט פטרסבורג. “בפסטיבלים יוצא שאנחנו פוגשים אנשים מסוריה ומלבנון והשפה הערבית ובעיקר המוסיקה, כדברי הקלישאה, מחברת ביננו”.
והילדים?
“כשאנחנו בהופעות או בנסיעות הילדים נמצאים אצל סבא וסבתא. אנחנו מראים להם צילומים והקלטות מההופעות, והם מבינים לאן אבא ואמא נוסעים”.
“רון בן זוגי שותף מלא ליצירה ואנחנו מופיעים בדואו, זה מאתגר. היו קשיים אך למדנו עבוד יחד לתת לכל אחד את המקום שלו. שנינו התחברנו לתכנים האלה. גם בבית של רון שמעו מוסיקה ערבית” היא מספרת.
“בנערותי לא היה לי נוח עם זה כשאבא שלי נהג להקשיב למוסיקה ערבית בימי שישי. זה פחות זרם לי, התביישתי בזה. ברמת השרון היתה אווירה שונה שהבדילה אותי כזאת שלא משמיעים מוסיקה ערבית. אני והחברים שלי ברמת השרון של שנות ה-90′ שמענו מוסיקת פופ ומוסיקה שחורה.
אבל עם השנים ההשפעה של המקור, של המוסיקה ששמעתי בבית גרמה לי להביא אל הבמות ואל היצירה שלי את החבילה המוסיקלית מכל העולמות שלי. זה עוצמתי ונשי”.
פסטיבל הג’אז הבינלאומי התשיעי מבית פסטיבל ישראל, מתקיים במשך שלושה ימים 27-29 ביוני במוזיאון ישראל, ירושלים. השנה מתהדר הפסטיבל בתוכנית בינלאומית וישראלית בהשתתפות מוסיקאים, הרכבים ומופעים מבוקשים העולם: תאילנד מרוקו, מדבר סהרה, איטליה, ארה”ב, ספרד, מאלי, גרמניה, סנגל, צרפת ועוד בניהולו האמנותי של החצוצרן הבינלאומי אבישי כהן.
