באנר עם צבא
Facebook
Twitter
Email
WhatsApp

לאכול עם העיניים – אוכל באמנות לאורך ההיסטוריה

מערכת, 16/11/2023, צילום: מערכת

בשנים האחרונים הביטוי ״לאכול עם העיינים״ הפך לפופולרי ביותר בזכות האינסטגרם והטיקטוק ואינסוף השפים, טבחים ובשלנים חובבים שמעלים תמונות מגרות של ממנות מצולחתות לעילא. גם האמנות מספקת לנו הזדמנויות רבות לאכול עם העיניים וכהרגלה, ממוסיפה עוד רבדים ומשמעויות לדימויים העוסקים באחד הדברים שאנשים הכי אוהבים לעשות ולדבר עליו- אוכל.

חי, צומח או דומם, מלא תשוקה ומגרה או מעורר תחושות של סלידה, ישן וקלאסי או עכשווי, מתחבר לתרבות שפע ועושר או מעלה נושאים של מצוקה ורעב- אמנים התעסקו באוכל מאז ומתמיד והזוויות הרבות והשונות שהוא מייצג היוו השראה לציירים, פסלים, צלמים, אמני וידאו, כותבים ועוד.

אוכל הוא כמובן חיוני להשרדות שלנו אך הוא גם מקור להנאה ועונג. הוא יכול להוות גשר המחבר בין תרבויות ותקופות או להנציח פערים בין מעמדות. לעיתים מקורות מזון יכולים לשמש כחומר עצמו ממנו עשויה האמנות בין אם מדובר בפיגמנטים של צבעים העשויים מצמחי תבלין, או אירועי ארוחות ערב שהם יצירות אמנות בפני עצמם ומוצגים בגלריות ובמוזאונים.

ישנם אמנים רבים מכל העולם שהאוכל מהווה נושא מרכזי בפרקטיקה שלהם, וכן לא מעט יצירות אייקוניות שעוסקות במזון. בחרנו כמה דוגמאות ליצירות מתקופות שונות וז׳אנרים שונים שעוסקות בנושא.

הארוחה הכי מפורסמת בהיסטוריה זכתה לכל כך הרבה גרסאות לאורך השנים, בציור, פיסול, צילום ועוד, אך ללא ספק הידועה שבהן היא של לאונרדו. העבודה על היצירה נמשכה כ-5 שנים, מ-1494 עד 1499 והיא צוירה על קיר במנזר הדומיניקני בכנסיית סנטה מריה דלה גרציה במילאנו. הציור מתאר את הסעודה עצמה בה ישו ושנים עשר משליחיו יושבים לסעוד סביב שולחן ועליו מאכלים ובזמן הסעודה ישו מבשר כי יש ביניהם בוגד שעומד לבגוד בו, וכי הוא עתיד למות. הסעודה האחרונה היא סעודת פסח וכללה לחם, דגים ויין. חוקרים גורסים כי בסעודה עצמה התפריט היה מעט יותר מגוון וכלל גם נזיד שעועית, זיתים וצמחי תבלין.

ביצירה הזו האוכל הוא אינו המרכז, אלא הסיטואציה המורכבת והדמויות אשר מופיעות בה. ארוחתו האחרונה של ישו שנערכה בירושלים הפכה לאייקון באמנות מאז יצירתו של דה וינצ׳י ועד היום אמנים שונים עוסקים בה.

קפיצה בזמן של מאה שנה קדימה אחרי הסעודה האחרונה של דה וינצ׳י לוקחת אותנו לציור המדהים של הצייר האיטלקי ג׳וזפה ארצ׳ימבולדו, ורטונמוס שצויר ב-1591. הציור הוא דיוקן העשוי צבעי שמן של הקיסר הרומי רודולף השני והוא מורכב כולו מפירות, ירקות ופרחים, ביניהם ענבים, אגסים דובדבנים, אפונה, חיטה ועוד. לציור זה פן הומוריסטי כמובן, אך יש לו גם משמעויות סימבוליות- בחירת הפירות, ירקות והפרחים היא רפרנס מכוון לאל הרומי וטרונמוס, אל העונות ושינויים בצמיחה וקיימת כאן רמיזה לשינוי שעבר רודולף כמנהיג שצבר כוח ופיתח רצון לשלוט על העולם. האלגוריה הפוליטית בציור מאפיינת את ארצ׳ימבולדו ואת התקופה- ימי הרנסנס היו ימים שאמנים ופילוסופים התעניינו בחידות, כפל משמעויות ומוזריות. סגנונו הייחודי של ארצ׳ימבולדו וכשרונו היוצא דופן הופכים אותו לאחד האמנים הבולטים של אותה תקופה והוא היווה מקור השראה לאמנים רבים בזמנו.

סזאן, אחד האמנים הידועים והחשובים של המודרניזם ודמות מרכזית בזרם הפוסט אימפרסיוניסטי, עסק רבות בציורי טבע דומם הכוללים פירות, בעיקר תפוחים. זהו אחד מציורי הטבע הדומם הידועים ביותר של סזאן. הוא צויר ב-1893 ולמעשה מייצג גישה שאמנים מתחילים לאמץ באותה תקופה – דחייה של נסיון לייצוג מדויק של המציאות ונסיון לייצג דימויים מכמה זוויות מבט ופרספקיבות בו זמנית, גישה זו הוותה את הבסיס לקוביזם והפאוביזם אשר התחילו להתפתח באותו זמן.

הציור כולל סלסלת המונחת כך שתוכנה נגלה לצופה, בקבוק זכוכית, תפוחים בשלל צבעים, צלחת עם עוגיות ומפת בד לבנה. הקומפוזיציה המאוזנת מייצרת תחושה הרמונית ומשיכות המכחול הכבדות והדחוסות מאפיינות מאד את סגנונו של סזאן. דרך ייצוג של מזון, אנו נחשפים לפרקטיקה אומנותית שמבקשת להרחיב את נקודת המבט שלנו, לשבור את הכללים שהיו נהוגים באותה תקופה ולהכניס רוח חדשה לעולם האמנות.

אנדי וורהול, גדול האמנים של המאה הקודמת ואחד האמנים המשפיעים והחשובים ביותר בתולדות האמנות התחיל ליצור את עבודות קופסאות המרק שלו ב-1962, אז זרם הפופ כבר היה לחשוב ופורץ דרך באמנות. שאיפתו של וורהול לדמות עבודת מכונה ניכרת בהדפסיו שלמעשה נעשו בעבודת יד – קודם כציור ולאחר מכן כהדפס. וורהול התעסק לרוב בדימויים ודמויות מהתרבות הפופולרית- ממרלין מונרו ואלביס פרסלי ועד מותגי ענק כגון קוקה קולה. הבחירה בקופסאות שימורים של מרק נולדה תוך שיחה חברית- וורהול חיפש נושא חדש לעבודותיו וחבר הציע לו לבחור במשהו שכל אחד יזהה, כמו קופסאות המרקים של קמפבל. היצירה הראשונה של קופסאות המרקים כוללת 32 טעמים שונים. קופסאות מרק אלו, זולות וזמינות בכל פינה בארה״ב של שנו ה-60 הן ייצוג של תרבות צריכה, של המהירות שבה אנו רוצים להגיע לסיפוק ולשבוע, השכפול המכני וכיומיומי שהופך לאמנות גבוהה- כל המרכיבים החשובים בעבודותיו של וורהול.

סביב אותה תקופה של וורהול, אמני פופ נוספים מציירים אובייקטים הקשורים במזון ותרבות שפע, הידוע ביניהם הוא ווין ת׳יבוד, אמן אמריקאי המתמקד ביצירותיו במוצרים אמריקאיים, מאכלים, ממתקים ואסתטיקה של דיינרים אמריקאיים קלאסיים. ביצירה עוגות מ-1963, אופן השימוש של ת׳יבוד בצבעי הפסטל והצבעים הבוהקים המאפיינים אותו, יש רפרנס ברור לחומר אותו הוא מצייר- ציפוי עוגות סמיך ומתוק. סידור העוגות הנקי והסימטרי מזכיר תצוגה של עוגות בפטיסרי ומזמין אותנו לצרוך את המתוקים הללו. החזרתיות של הדימויים מאד מאפיינת את עבודותיו של ת׳יבוד ומייצגת שפע ומגוון.

סופי קאל היא צלמת ואמנית קונספטואלית צרפתייה ידועה מאד, אשר עוסקת במקריות, מציאויות שונות ומניפולציות בעבודותיה. קאל מיודדת עם הסופר הנודע פול אוסטר שגם שיתף איתה פעולה בעבודה הדיאטה הכרומטית. בעבודה זו, קאל מנסה להדמות לדמות פיקטיבית בשם שהומצאה על ידי אוסטר. דמותה של מריה מאופיינת בקווי אופי משונים וקיצונים שאחד מהם הוא להגביל את מזונותיה לצבע אחד בכל יום. עבודה זו תועדה בצילום, כתב ומיצג. הפן האסתטי של העבודה המאד קונספטואלית הזו מדויק ומסקרן. זוהי דוגמא לשימוש במזון באופן שונה ממה שסקרנו עד כה, הייצוג של ההגבלה והחוקים הנוקשים של האכילה מתקשר מאד לתרבות הרזון של שנות ה-90, תקופה בה מודל היופי הוא קייט מוס וההרואין שיק.

אם יצא לכם לעבור בכיכר טרפלגר בלונדון בין 2020 ל- 2022 ולראות הר קצפת ענק שבקצהו דובדבן אדום ולצידו זבוב ורחפן, התמזל מזלכם והייתם עדים לפסל החוץ המדהים של האמנית הבריטית הת׳ר פיליפסון. גובהו של הפסל הוא 9.4 מטרים והוא נעשה כחלק מתוכנית של עבודות מוזמנות במימון עיריית לונדון.

פיליפסון הושפעה מאד מהבחירות ב-2016 בארה״ב שטראמפ נבחר לנשיא, ובמקביל הבחירות לברקזיט באגליה. הפסל הוגדר כדיסטופי, שהקצפת הנמסה מסמלת חברה שעומדת על סף התמוטטות. הרחפן שמוצב בראש הפסל שידר בלייב לאתר ייעודי את המתרחש סביב כיכר טרפלגר, ובזאת מתייחסת האמנית לכיכר עצמה שמהווה מקום של חגיגות והפגנות ולפיקוח והמשטור הבלתי פוסק שמתקיים היום במקומות ציבוריים. הפסל נחשף לראשונה ב-2020, בתקופת הקורונה ומכאן מגיע גם שמו- הסוף.

אחרי שטעמנו מספר יצירות העוסקות באוכל באופנים שונים ומתקופות שונות, ניתן להסיק כי העיסוק של אמנים באספקטים שונים ומשמעויות שונות של מזון יהיה תמיד רלוונטי ומעניין, שכן תחום זה תמיד יהיה מרכזי בחיינו. מעניין לראות כיצד ההתייחסות למזון באמנות מתפתחת ומשתנה עם השנים ונוספים לה רבדים עמוקים ומרתקים. מבחר האומנים שהצגנו בכתבה זו הוא כמובן מצומצם ביותר, ובעתיד נמשיך לעסוק בנושא מרתק זה בבלוג שלנו.

שתפו את הכתבה

תגובות

{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.singularReviewCountLabel }}
{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.pluralReviewCountLabel }}
{{ options.labels.newReviewButton }}
{{ userData.canReview.message }}

כתבות נוספות

הספריה כוללת תכנים המונגשים באמצעות הנגשה קולית ושפת הסימנים לצד תכנים העוסקים בעולמם של אנשים עם מוגבלויות

כ׳ בכסלו ה׳תשפ״ד – 03/12/2023

מחזמר שהוא סיפור חייו של הבאבא סאלי עם מוזיקה מקורית של שלמה בר איש “הברירה הטבעית” בחגיגות ה 80 שלו!

כ׳ בכסלו ה׳תשפ״ד – 03/12/2023

הסונטות של מנדלסון הן לא רק מפסגות הרומנטיקה הגרמנית לעוגב, אלא מאבני הדרך של ספרות העוגב בכלל. מנדלסון למעשה יוצר צורה חדשה בכתיבה לעוגב

כ׳ בכסלו ה׳תשפ״ד – 03/12/2023

בימים שכולנו מחפשים אופטימיות ותקווה, התאחדו הזמרים והיוצרים ישי לפידות, מוטי וייס, חיים פורטל ודיוויד טויב לביצוע מחודש של השיר “ביום ההוא” של הזמר והיוצר חיים פורטל

כ׳ בכסלו ה׳תשפ״ד – 03/12/2023

אפי בניה, המנהל האמנותי של “ימי הולגאב”: “בתוך כל העצב והכאב העמוק של כולנו, ומתוך הרצון להמשיך ולחזק את החוסן שלנו – פסטיבל הולגאב

י״ח בכסלו ה׳תשפ״ד – 01/12/2023

הסרט “התזמורת” מביא לראשונה את סיפור תחנת הרדיו “בית השידור הישראלי” שהפכה להיות קול ישראל בערבית. עם קום המדינה ועליית היהודים

י״ח בכסלו ה׳תשפ״ד – 01/12/2023

הילדים.ות שיבקרו בגלריה במהלך חג החנוכה יקבלו הזדמנות לחקור ולהאיר את התכונות השונות שמשקפות גבורה על פניה השונות ואת החיבור

י״ח בכסלו ה׳תשפ״ד – 01/12/2023

אליסה בארץ הפלאות’ מאת דוד זבה ובבימויו של גדי שכטר יום שני | 11/12 | 10:00 ‘מה עושות האיילות?’ בניהולו המוסיקלי של ערן זהבי

י״ח בכסלו ה׳תשפ״ד – 01/12/2023

מנצח – ניתאי ראך צ׳לו – הלל צרי, מרק לברי – ״על נהרות בבל״ לתזמורת מיתרים יוזף היידן – קונצ׳רטו לצ׳לו מס׳ 1 בדו מז׳ור יוזף היידן – סימפוניה מס׳ 49

י״ח בכסלו ה׳תשפ״ד – 01/12/2023

בית הקונפדרציה ע”ש חיים גורי בירושלים יקיים בסוף דצמבר סדרת אירועי מוזיקה ייחודית בשם “ימי העוד”

ט״ו בכסלו ה׳תשפ״ד – 28/11/2023

בימים קשים אלו, בצל המלחמה ועל מנת להראות מעט מין האור, חנות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב מציגה את קולקציית החנוכיות לחג הקרב

ט״ו בכסלו ה׳תשפ״ד – 28/11/2023

שש קרמיקאיות מיישובי הערבה התיכונה, פתחו את מבני הסטודיו שלהן ללא תשלום, לאמניות נוספות מכל הארץ, לקהל הרחב, ולתושבי העוטף המתארחים

י״ד בכסלו ה׳תשפ״ד – 27/11/2023

לא קל למצוא את המילים לתאר את מה ששמענו מאלו שיודעים ומאלה שהיו עדים למעשים, לרציחות, להרג ולאונס של חמאס כאן ב-7 באוקטובר

י״ד בכסלו ה׳תשפ״ד – 27/11/2023

להקת המחול ורטיגו חוזרת להופיע עם יצירתה הידועה של נעה ורטהיים- “מאנא”, שעלתה לראשונה ב-2009. במהלך החזרות ובשלב היצירה אף אחד לא שיער

י״ד בכסלו ה׳תשפ״ד – 27/11/2023

השנה: במתכונת מצומצמת ותוכנית המציבה בקדמת הבמה מוזיקאים ישראלים מצוינים, יהודים וערבים, לשלושה ימים של קונצרטים משובחים

י״ג בכסלו ה׳תשפ״ד – 26/11/2023

בהשראת ימים מורכבים אלו, כשפחד וחוסר אונים שולט, והלב השבור רוצה תשובות ונחמה – משחרר משה קליין סינגל חדש שמבטא במילותיו את התחושות

י״ג בכסלו ה׳תשפ״ד – 26/11/2023

כחלק מהפעילות השתתפו במיזם ארצי “לאסוף את השברים”, לזכר נרצחי ה-7 באוקטובר, בהכנת פרפרים מפסיפס, בהדרכת האמנית דליה מטמון בגלריית “מטמון בערבה”

י׳ בכסלו ה׳תשפ״ד – 23/11/2023

הזמר והיוצר יוסי פריד משחרר סינגל קליפ חדש ומושקע, אותו אף הלחין, בטעם יחודי ומסקרן, העיבוד וההפקה המוזיקלית של מנחם פרידמן

ט׳ בכסלו ה׳תשפ״ד – 22/11/2023

מרכז כיוונים מציע זו השנה השנייה, מלגת לימודים לסטודנטים שלומדים במוסדות שאינם מוכרים במל”ג. המלגה, בגובה 5,000 ₪ עד 10,000 ₪

ח׳ בכסלו ה׳תשפ״ד – 21/11/2023

ברוכים הבאים לאתר "עולם התרבות"-אתר החדשות המרכזי לתרבות ואומנות יוצרת

הרשמו לאתר

שם פרטי*
שם משפחה*
אימייל*
טלפון
שם משתמש(באנגלית בלבד)*
סיסמא*
אימות סיסמא*
דילוג לתוכן