Facebook
Twitter
Email
WhatsApp
באנר עם צבא

זה בצד זה – על צומתי השפעה במוזיאונים

מערכת, 16/11/2023, צילום: עודד פדר

כל מפגש מוזיאלי – מקרי או מתוכנן – יכול לספר סיפור, לחשוף הקשר, להעלות שאלות. שמונה מדריכים ואוצרים ממוזיאונים ברחבי הארץ מספרים על משמעותן של פינות ייחודיות במוזיאונים שלהם, המפגישות מרכיבים לא צפויים באופן מעורר מחשבה

1. העבר של העתיד | איל אמיר, מדעטק, חיפה

בימין התמונה נראית מעלית, מוצג מהתערוכה “ליאונרדו דה-וינצ’י, מדען ומהנדס”, ובצדה שלט גדול שמפנה אל התערוכה. השלט קבוע על גבו של מוצג אחר שאינו שייך לתערוכה: “גוגל ליקוויד גלקסי”. זהו אמצעי טכנולוגי מתקדם ביותר שמדמה טיסה על רקע תמונות לוויין של כדור הארץ, הירח ומאדים. התמונות מפורטות מאוד וברזולוציה מדהימה ומופיעות בשבעה צגי מחשב שעוטפים את המבקר ויוצרים חוויה תלת-ממדית מהפנטת. המפגש בין דה-וינצ’י לגוגל מפגיש מורשת טכנולוגית מדעית-היסטורית עם חזית הטכנולוגיה העכשווית-עתידנית. מה היה חושב דה-וינצ’י אילו ראה את “גוגל ליקוויד גלקסי”? איך הייתה הגאונות של איש האשכולות הרנסנסי באה לידי ביטוי אילו חי בימינו? מה היה מפתח אילו הועסק בגוגל וקיבל יום בשבוע לביטוי היצירתיות שלו?

2. אדריכלות פוגשת אמנות | אורית סבג, מוזיאון תל אביב לאמנות

את החלל המרכזי של הבניין ע”ש שמואל והרטה עמיר – המוּכּר גם בשמו “מפל האור” – מכתרים טקסטים שאסף האמן דאגלס גורדון ממגוון מקורות. הנימה של כמה מהטקסטים רטורית או תנ”כית (למשל “Nothing can be hidden forever”), ואחרים לקוחים מהתרבות הפופולרית ומשירי רוק, אך כולם מאירים את משיכתו של גורדון לשפה וחושפים פוטנציאל של עמימוּת ושל ריבוי משמעויות. פנייתם הישירה של הטקסטים אל הקהל הופכת את חלל המוזיאון לספר פתוח. המפל מנחה את המבקר לנוע בתנועה סיבובית, וכך נגלה לעיניו משפט אחר מכל זווית. התנועה מוטענת אפוא בכל פעם מחדש במסר הייחודי שמביא אתו המשפט ובפרשנות האישית שנותן לו כל מבקר.

3. מסכים, מבוך ולבלוב | תמר הורביץ-ליבנה, המוזיאון הפתוח תפן

כשאני עומדת עם מבקרים בקומה השנייה של המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית – מרכז מורשת הייקים בתפן, אני אוהבת להפנות את תשומת לבם לזווית המעניינת שממנה רואים את היצירה “מסכים” של האמנית פני יסעור. העבודה היא מעין תבליט תלוי עשוי יציקת גומי, שהוטבעה בו רשת מפת הרכבות של גרמניה מ-1938. קווי התבליט הם עדות מצמררת לרשת ענפה ומסועפת ששימשה את מכונת ההשמדה הנאצית. כשהמבקרים מנסים לעבד את העובדות הנגלות לעיניהם, המעלות את זיכרון העבר, אני מבקשת להביט אל החלונות הגדולים הסמוכים. מבעד להם נשקף מבט אופטימי לגן פסלים, לסביבה של יצירה ועשייה ולצמחייה ארצישראלית ענפה. המבוך המסועף המוטבע בגומי, המתפתל ומסתבך בתוך עצמו, מתגלה כחסר שורשים ועקר אל מול הטבע המוריק בחוץ ותנועת הלבלוב המשמחת של האביב.

4. פנים אל מול פנים | מורן צלניק, בית יגאל אלון, גינוסר

על הקיר, מעבר לזגוגית, נמצא דגם של עיר יהודית עתיקה מתקופת המשנה והתלמוד, לאחר חורבן בית המקדש השני. בקיר שמולו פעור חלון אל קיבוץ גינוסר, ובתי הקיבוץ משתקפים בזגוגית המגנה על הדגם. זה מול זה ניצבות שתי צורות יישוב בשרשרת ההיסטורית של ההתיישבות היהודית בגליל; אותו חבל ארץ, אותו עם, אותו אדם פועל, חושב ויוצר. אלא שהערכים המכוננים בכל תקופה הם שונים, כמו שאפשר ללמוד מייעודו של המבנה הגדול ביותר בכל יישוב: מצד אחד – התחדשות תרבותית מהפכנית שבמרכזה ניצב בית הכנסת, ובתוכו פעילות של תפילה וקידוש השם. מצד שני – כעבור אלפיים שנה – התחדשות תרבותית מהפכנית שבמרכזה ניצב בית התרבות הקיבוצי, ובו המפגש האנושי, השיחה והשיתוף.

5. הזורעים בדמעה | עודד פדר, מוזיאון הנגב לאמנות בבאר שבע

ברחבת הכניסה למוזיאון הנגב לאמנות בבאר שבע מוצגת יצירתו של מנשה קדישמן “ארץ מולדת” משנת 1994. המוזיאון שוכן במבנה משנת 1906 ששימש כבית המושל העות’מאני ואחריו הבריטי. עם הקמת העיר העברית באר שבע שימש המבנה כבניין העירייה, ולפני יותר משלושים שנה הוסב ייעודו למוזיאון הנגב לאמנות. על גופו של פסל הסוס של קדישמן, המוצב בכניסה, מופיעים שני ברושים, גבעה, דקל ואוהל – נופי מולדת היסטוריים, כמו העיר העתיקה שבה ממוקם המוזיאון. אך קדישמן לא ניסה ליצור פסל רומנטי גרידא, אלא להשתמש בסמלים המוכרים כנשא למשמעויות אחרות. התלמים החרושים הם דימוי לפציעת האדמה בתקווה לנס שינבע ממנה, והם מתקשרים לכאב, ללידה ולקורבן, נושאים שקדישמן נוגע בהם ביצירתו כבר שנים רבות.

6. שמש תת-קרקעית | נוגה בן ארי, מוזיאון מכון איילון, גבעת הקיבוצים, רחובות

מנורת הקוורץ לשיזוף הנראית בתמונה נמצאת במכון איילון – מפעל סודי תת-קרקעי (שמונה מטרים מתחת לאדמה) לייצור תחמושת של ההגנה ותע”ש, שפעל בשנים 1948-1945, ימי המנדט הבריטי. מעל המפעל הסודי שכן קיבוץ פסטורלי, ועובדי המפעל היו קיבוצניקים, חברי קבוצת הצופים א’ ואנשי פלמ”ח שהקימו את קיבוץ מעגן מיכאל לאחר סיום עבודתם במכון איילון. המפעל עבד במשך תשע-עשר שעות מדי יום וייצר בשלוש שנים 2.25 מיליון כדורי 9 מ”מ לתת-מקלע סטן, שהיה הנשק האישי של חיילי הפלמ”ח. ומה למנורת שיזוף במפעל לייצור תחמושת? המנורה הותקנה במפעל ביוזמתו של ד”ר קוט, רופא ההגנה, לאחר שהעובדים במפעל התלוננו על חיוורון והרגשה לא טובה בשל השהות הממושכת בבטן האדמה. דקות אחדות של שיזוף ביום הפיגו מעט את חיוורונם כדי שלא יסגיר את מקום עבודתם הסודי.

7. מבט לתוככי הארכיון | מיכאל טל, יד ושם, ירושלים

במבואת הכניסה של בניין הארכיון, המשמש לשימור, לתיעוד ולמחקר של מסמכים ופריטים מתקופת מלחמת העולם השנייה, נפתחה לאחרונה תערוכה חדשה. התערוכה חושפת כמה ממצאים ממבצע האיסוף רחב ההיקף שנערך ביד ושם בשנה האחרונה, וקושרת אותם לפעילות המתרחשת באולמות העבודה ובחדרי האוספים של מחלקות יד ושם, שהמבקר אינו חשוף אליהם. הבובה שבתמונה התקבלה ללא פרטים למעט שם האישה שלה הייתה שייכת, אדית פבר. התחקיר שהתבצע בארכיון חשף את סיפורה של פבר, ילידת סלובקיה, שניצלה כילדה בשואה הודות לחסיד אומות העולם הרוזן אשטבן יולאי. הרוזן יולאי הסתיר את פבר ואת אביה במרתף טירתו והוסיף לעשות כן גם לאחר שחיילים נאצים השתלטו על הטירה ומיקמו בתוכה את מפקדת הגסטפו המקומית. כשאר המוצגים בתערוכה, גם הבובה מדגימה כיצד חפצים, מסמכים ותצלומים הופכים מפריטים אישיים למוצגים תיעודיים היסטוריים המרחיבים את הזיכרון הקולקטיבי של שואת העם היהודי.

8. השפעה תרבותית | דורית שפיר, המחלקה לאמנות אפריקה, מוזיאון ישראל, ירושלים

בין האולמות לאמנות המאה ה-20 ובין האולם לאמנות אפריקה מחבר חלון פתוח. כאשר עומדים בין היצירות האפריקניות, ניבטות מבעד לחלון זה עבודותיהם של אמנים כמו פיקאסו, מודיליאני ומקס ארנסט. בדרך זו נוצר דו-שיח צורני בין העבודות, ומתבררת השפעתה של האמנות האפריקנית המסורתית על שפת האמנות המודרנית המערבית. למשל, ביצירתו של פיקאסו “המקפצה” מ-1956 נראית דמות עגולת פנים וילדותית שהשראתה היא מסכת גולי גלן של בני באולה ממערב אפריקה. ביצירה של פיקאסו מופיעה גם דמות שזרועותיה תוחמות חלל ויוצרות צורה רבועה, כמו פסליהם של בני פנג ממרכז אפריקה, המוצגים סמוך לחלון שבעדו נראית היצירה.

שתפו את הכתבה

תגובות

{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.singularReviewCountLabel }}
{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.pluralReviewCountLabel }}
{{ options.labels.newReviewButton }}
{{ userData.canReview.message }}

כתבות נוספות

תזמורת המהפכה, בניהולם האמנותי של זהר שרון ורועי אופנהיים, העלתה בבכורה במסגרת ׳סדרת המהפכה׳ באופרה הישראלית את המופע ׳גרשווין – גרסת המהפכה׳

ט״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 25/02/2024

חוגגים את יום האישה הבינלאומי באירוע מפעים שיפעיל את כל החושים – סיור מרתק באולמות האבירים ובמצודה בעכו העתיקה, עם מופע מחול סוחף ומלא קצב

ט״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 25/02/2024

אנסמבל גולהא מתמחה במוזיקה הפרסית העממית והקלאסית, והוקם ב-2008 על ידי נגן הסנטור מנשה ששון, המוכר כחבר ותיק בלהקת הברירה הטבעית

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 22/02/2024

באר: “בעקבות המלחמה הקשה שאנו נמצאים בה כעת בחרתי לחזור שוב אל אותו טקסט מתוך תחושה אישית שהשיר יכול אולי להביא לידי ביטוי את תחושת החייל הבודד

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 22/02/2024

במשך שנה עקבו שתי יוצרות ישראליות אחר המתרחש בחדר המיון הגדול בישראל לחיות בית. זה מתחיל בשיגרה המוּכֶּרת מכל חדר-מיון “רגיל” – מטופל/ת במצב שדורש טיפול דחוף

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 22/02/2024

ביתן הדבש המקורי הוקם באמצע שנות ה-90, כחלק מהמוזיאון המספר את סיפורם של חלוצי העלייה השנייה והשלישית

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

עם שמעון סיבוני – זמר טנור שמשלב שירה אופראית עם שירה אנדלוסית וגבריאל אוחיון – מהשמות הבולטים והעכשוויים בקהילות היהודיות בצרפת ובמרוקו

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

מופעי “שעת אופרה” נועדו לקרב את עולם האופרה לילדים בגילאי 3 עד 8. כאשר נפגשים הילדים מקרוב עם דמויות מהאגדות המספרות את הסיפורים המוכרים והאהובים בשירה

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

בתערוכה רחבת ההיקף מוצגות עבודות אמנות, יצירה דוקומנטרית והיא מלווה במוזיקה ישראלית

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

שלמה שמחה, שם דבר בעולם המוזיקה היהודית, מוכר לנו מזה שנים כקול יחודי בעל עוצמות ורגש בלתי נגמר, שלמה ששיחרר לעולם מספר אלבומים, זוכה לקהל רב ותהודה רבה

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

טלי חולמת על משפחה מאושרת כמו שהייתה לה. היא וחברתה הטובה ביותר צליל מתכננות הפתעה במופע מרגש לכבוד יום העצמאות, שבו לטלי תפקיד ראשי

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

“אלזבת'” סדרת הבת של “האישה הטובה” * “מאטלוק” בכיכובה של זוכת האוסקר® קת’י בייטס * “הבלש מאיסטנבול” ההפקה הבינלאומית החדשה של פראמונט+

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

למעלה מ-10 מיליון מבקרים ביותר מחמישים ערים ברחבי העולם זכו לבקר בתערוכה הבינלאומית של Van Gogh ועכשיו גם בישראל!

ט׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 18/02/2024

תיעוד חי מרהיב ומרגש מתוך חופת ענק שהתקיימה בקיץ האחרון בישראל בהפקת ‘אבסולוט’, אותה מלווה תזמורת פילהרמונית בת 48 נגנים בניצוחו של מאסטרו בני לאופר

ט׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 18/02/2024

דויד לידר הוא משורר, הוגה דעות, נשוי ואב לשניים. מועמד לאומן בשחמט, לשעבר מבכירי שחקני הנוער בישראל. שירת כעוזר וכממלא מקום קצין תכנון ופיקוח ביחידת הבינוי של פיקוד מרכז

ט׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 18/02/2024

המנצח רוברטו פורֶס וֶסֶס (Forés Veses), יליד ולנסיה בספרד, זכה בתחרות הניצוח ע”ש יבגני סבֶטלנוב ובתחרות הבינלאומית למנצחי אופרה ע”ש לואיג’י מַנצ’ינֶלי

ה׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 14/02/2024

‘מאנא – כלי של אור’ העוסקת במושג “בית” ומקבלת בימים אלו משמעות מיוחדת ובמקביל פותחת הלהקה את ביתה לחיילים שחוו טראומה – חוות חוסן בכפר האמנות האקולוגי ורטיגו

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

לצד הלחימה המתמשכת והתקווה לשובם הביתה במהרה של החטופים, תיאטרון הסמטה מציג את לוח המופעים לחודש פברואר, עם שלל הצגות ומופעי ג’אז שלא תרצו לפספס

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

זהו גם סיפור אהבתם הסוער של ליאון ובלנקה קונפורטי במהלך מלחמת העולם השנייה מבוסס בחופשיות על סיפור אמיתי. לנגד עינינו נפרשים בספר החיים בבולגריה

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

ישי, בחור ישיבה בן 21, אוהב וחי מוזיקה, התחיל לכתוב בגיל 12 ולהלחין בגיל 14 ומאז לא מפסיק לנסות להעלות על הכתב את רחשי ליבו, ישי הוציא עד כה שישה סינגלים מעניינים

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

ברוכים הבאים לאתר "עולם התרבות"-אתר החדשות המרכזי לתרבות ואומנות יוצרת

הרשמו לאתר

שם פרטי*
שם משפחה*
אימייל*
טלפון
שם משתמש(באנגלית בלבד)*
סיסמא*
אימות סיסמא*
דילוג לתוכן