Facebook
Twitter
Email
WhatsApp
באנר עם צבא

התזמורת הקאמרית הישראלית ״על נהרות בבל״ קונצרט ראשון העונה 06/12/2023 | יום רביעי 20:00 | מוזיאון תל אביב

מערכת, 01/12/2023, צילום: יחצ

מנצח – ניתאי ראך

צ׳לו – הלל צרי
מרק לברי – ״על נהרות בבל״ לתזמורת מיתרים
יוזף היידן – קונצ׳רטו לצ׳לו מס׳ 1 בדו מז׳ור
יוזף היידן – סימפוניה מס׳ 49, ״לה פָּסיוֹנֶה״ בפה מינור

קישור לאירוע באתר התזמורת הקאמרית הישראלית – https://www.ico.co.il/event/3815

“על נהרות בבל”
רביעי 06/12/2023 בשעה 20:00  | מוזיאון תל-אביב
מנצח: ניתאי ראך
סולן: הלל צרי, צ’לו
ניתאי ראך, מנצח, פסנתרן ונגן אקורדיון יליד 1996, זכה בפרס הראשון ובפרס בחירת התזמורת בתחרות הניצוח הבינלאומית Wiener Schule במוזיקפריין בווינה (2022) ובפרס השלישי בתחרות הבינלאומית BMI באתנאום בבוקרשט, רומניה, עם הסימפונית של בוקרשט. בעונת 2021-2020 התמנה לתפקיד עוזר המנצח בתזמורת הקאמרית הישראלית בעקבות זכייתו בפרויקט “חממת המנצחים” של התזמורת. באותה שנה זכה בפרויקט “שרביט הזהב” המשותף לבית הספר הגבוה למוזיקה ע”ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב ולתזמורת הסימפונית חיפה, שזיכה אותו בניצוח על תכנית המנויים לכל המשפחה של התזמורת. ראך ניצח על תזמורות ועל הרכבים שונים בארץ ובעולם, בהם הסימפונית של פָּזַרְגִ’יק, בולגריה, תזמורת “היידן” בווינה באולם המוזיקפריין, הסימפונית של בוקרשט באולם האתנאום, תזמורת הפסטיבל הבינלאומי בלוניג’נה, איטליה, תזמורת האוניברסיטה הטכנית של דזרדן, הסימפונית ירושלים, הסימפונית חיפה, סימפונט רעננה ועוד. למד בקונסרבטוריון באר שבע, עיר הולדתו, שם זכה במלגת קרן סַרְנִי לפסנתר. זכה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל בניצוח. בוגר תואר ראשון במגמה לניצוח תזמורת בבית הספר הגבוה למוזיקה ע”ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב בכיתתו של מר איִאָן שוּ והשתלם בניצוח תזמורות תחת הדרכתם של המאסטרי להב שני, ד”ר ג׳ין וואנג (סין-וינה), סבסטיאן פרלובסקי (פולין), ג’ורג’י ראט (איטליה), הלמוט רייכל סילבה (צ’ילה-גרמניה) ואחרים.

נגינתו של הצ’לן הלל צרי, מחשובי המוזיקאים הישראלים, תוארה בעיתונות הבינלאומית כהמשך ישיר למסורת הרומנטית של גדולי הצ’לנים במאה ה-20. צרי זכה בשלל פרסים בתחרויות בינלאומיות, בכללם הפרס הראשון בתחרות ע”ש מריה קנאלס בברצלונה (1986), פרס ג’קסון בפסטיבל טנגלווד (1988), פרס בתחרות ויטקר סנט לואיס (1989), פרס דוּטייֶה בתחרות רוסטרופוביץ’ בפריז (1990), פרס בתחרות הבינלאומית CIEM בז’נבה ובתחרות סטרדיווריוס בקרמונה (1991), פרס ע”ש עדן פרטוש ועוד. כן היה הצ’לן הראשון שזכה בתחרויות האביב (פרס פרנסואה שפירא). הופיע כסולן עם תזמורות רבות, בהן הפילהרמונית הישראלית, הסימפונית של דיסלדורף, תזמורת פסטיבל דרטינגטון, הסימפונית ירושלים, הקאמרית של פילדלפיה, הקאמרית הישראלית, תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, הסימפונית הסקוטית BBC ועוד, תחת שרביטם של מהטה, שלון, ברבינס, וולקוב, סלואן, פטרנוסטרו, שריף ורבים אחרים. השתתף בפסטיבלים בינלאומיים רבים, בהם פסטיבלי ישראל, מרלבורו, דרטינגטון, קשת אילון, סולסונה, טנגלווד, ירושלים ועוד. בין הקלטותיו אנתולוגיה וירטואוזית של מלחינים-צ’לנים בחברת “צ’לו קלאסיקס” מלונדון, שנבחר בינואר 2014 לתקליטור השבוע של ה-BBC. היקף הרפרטואר שלו מתפרס מהסוויטות לצ’לו סולו של באך עד יצירות בנות זמננו, בהן בכורות ישראליות ועולמיות. כמו כן יוצר כמלחין וכמעבד וניצח על תזמורות, בהן סימפונט רעננה, הקאמרטה הישראלית ירושלים, הפילהרמונית הצעירה ועוד. מכהן כפרופסור וכראש המחלקה לכלי קשת בבית הספר למוזיקה ע”ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב. מוזמן לשפוט בתחרויות בינלאומיות ולהנחות כיתות אמן ברחבי העולם. זכה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל, בוגר האקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל-אביב בהצטיינות יתרה בהדרכת פרופ’ עוזי ויזל והשתלם בארצות הברית אצל ברנרד גרינהאוז.
מרק לַברי (1967-1903) | “על נהרות בבל” לתזמורת כלי קשת, אופ’ 33 (כ-12 דקות)
מרק לברי, יליד ריגה, החל להתמקד בלימודי מוזיקה רק לאחר שסיים תואר באדריכלות. הוא למד פסנתר, קומפוזיציה וניצוח בקונסרבטוריון של לייפציג והמשיך ללמוד בברלין, שם החל לנצח ולהלחין מוזיקה לתיאטרון ולקולנוע. בין מוריו לניצוח היו הרמן שֶׁרְכֶן וברונו ואלטר. בגיל 25 התמנה למנצח הסימפונית של ברלין, עד שזו פוזרה על ידי הנאצים. כבר בברלין הלחין יצירות שעסקו בנושאים יהודיים. עם עליית הנאצים לשלטון חזר לריגה למשרת המנצח הראשי של האופרה שם. כן ניצח שם על ביצוע יצירתו “היהודי הנודד” (אופ’ 23) בתזמורת הסימפונית של רדיו ריגה. בעקבות ההפיכה הפשיסטית בלטביה החליט לעזוב את מולדתו, ובעת ביקור בארץ התאהב בה והתיישב בתל-אביב. באוטוביוגרפיה שלו כתב: “עליתי לארץ בשנת 1935 ומיד חשתי שארץ ישראל היא מולדתי האמיתית, מולדת רוחנית… בשום מקום, עד הגיעי לארץ ישראל, לא הרגשתי את הקרקע מתחת לרגליי, ובשום מקום ובשום זמן לא הייתה לי תחושה כזאת, שאני במקומי האמיתי, שכאן כדאי להיאבק. חשתי שארץ ישראל הִפרתה את רוחי כקומפוזיטור, וכאן כתבתי את מיטב יצירותיי.” ואכן, הוא חקר את הפולקלור המקומי ויצר סגנון מוזיקלי חדש שהפך לאבן היסוד של המוזיקה הישראלית. הפואמה הסימפונית “על נהרות בבל”, לפי תהילים קל”ז, הולחנה בשנת עלייתו ארצה. בראיון מ-1939 לעיתון “דבר” אמר המלחין על היצירה: “זהו שיר קינה על תקוות שנהרסו, שיר תשובה וחרטה”. באדיבות העמותה למורשת מרק לברי.
יוזף היידן (1809-1732) | קונצ’רטו לצ’לו מס’ 1 בדו מז’ור (כ-26 דקות)
היידן, מאבות הסגנון הקלאסי של המחצית השנייה של המאה ה-18 (הוא כונה “אבי הסימפוניה” ו”אבי רביעיית המיתרים”), היה מלחין פורה מאוד: 18 אופרות, 104 סימפוניות, כ-68 רביעיות מיתרים, כ-62 סונטות לפסנתר ועוד שירים רבים, מוזיקה קאמרית להרכבים שונים ויצירות מקהלתיות. אך בשונה ממוצרט, בן זמנו, מיעט להלחין קונצ’רטי: יבולו כולל רק 17 קונצ’רטי לכלים שונים (לעומת כ-40 של מוצרט), שרובם הולחנו ככל הנראה לאירוע ספציפי בודד, ואז הונחו בצד ולבסוף רבים מהם אבדו. זאת אולי מאחר שבעצמו לא היה וירטואוז בשום כלי (אם כי שלט היטב בפסנתר ובכינור), ובזמנו נכתבו קונצ’רטי בעיקר על ידי הנגנים לביצועם בעצמם. היידן התמקד בנגינת מוזיקה קאמרית ובניצוח על הסימפוניות שלו מאצל המקלדת.
מאחר שלצ’לו לא נכתבו קונצ’רטי רבים כמו לכינור, שני הקונצ’רטי לצ’לו של היידן מנוגנים תכופות, לצד אלו של בוקריני, שומן, דבוז’ק, סן-סאנס, לאלו ואלגר. הקונצ’רטו מס’ 1 הולחן במחצית הראשונה של שנות השישים של המאה ה-18 לידידו יוזף וַייגֶל, שהיה הצ’לן הראשי בתזמורת המצוינת של הרוזן אסטרהאזי, שהיידן שימש בה כמנהל המוזיקלי (קאפלמייסטר) החל ב-1761. בזמנו לא נחשב הצ’לו ככלי סולני אלא ככלי בס תומך, ולכן כתיבה לו כסולן בקונצ’רטו הייתה יוצאת דופן ודרשה התייחסות מיוחדת לגוון וליכולות הצליליות של הכלי. כדי שלא יכוסה על ידי התזמורת אִתגר אותו היידן לנגן בצלילים הגבוהים, הקשים יותר להפקה, ומאידך השתיק את כלי הנשיפה בכל פעם שהצ’לו מנגן, ובייחוד לאורך כל הפרק השני הלירי. הווירטואוזיות המסחררת של הסולן נשמרת לפרק האחרון. כמו לכל קונצ’רטו, ליצירה שלושה פרקים:
1. Moderato (מתון)
2. Adagio (איטי)
3. Allegro molto (מהיר מאוד)
תווי היצירה אבדו מאחר שלא יצאה לאור בזמנו, ורק ב-1961 התגלה עותק במוזיאון הלאומי בפראג. היצירה בוצעה לראשונה ב-1962 ומאז הפכה לאבן יסוד ברפרטואר לצ’לו.
יוזף היידן (1809-1732) | סימפוניה מס’ 49 בפה מינור, “La passione” (“הפסיון”)
בשנות השישים והשבעים של המאה ה-18, כשהסימפוניה הייתה סוגה אלגנטית שנועדה להנאת קהל האצילים, הלחין היידן בסגנון שונה – “סער ודחף” (Sturm und Drang) שהגיע אל המוזיקה מן הספרות. היה זה מעין רומנטיציזם מוקדם, שהתבטא בשימוש בסולמות מינוריים (שאינם נפוצים בסגנון המאה ה-18 – רק 10 סימפוניות מתוך 104 שהלחין היידן נכתבו במינור, 7 מהן בין השנים 1774-1768), הבעה מוחצנת ועזה, ניגודי עוצמה וסערה דרמטית. סימפוניה זו הולחנה ב-1768, כשהיידן שירת את הנסיך אסטרהאזי בארמונו באסטרהאזָה.
33 מהסימפוניות של היידן זכו לכינויים שונים, רובם לא מאת המלחין אלא על ידי מוציאים לאור בעלי חוש מסחרי. כינויה של סימפוניה זו ניתן לה ב-1790, שנים רבות אחרי הלחנתה, בעקבות ביצועה בעיר שווֶרין שבצפון גרמניה במהלך השבוע הקדוש (השבוע השישי והאחרון של תקופת התענית שלפני חג הפסחא), שאסורה בו השמעת מוזיקה חילונית. הכינוי שִייך את הסימפוניה למוזיקה הדתית העוסקת בסבלו של ישוע, זאת לאור אווירתה, שהוגדרה על ידי המוזיקולוג רובינס לנדון כ”בעלת גוון כהה, קודרת, אפילו טרגית”. סולם פה מינור מתאפיין במלנכוליות מקוננת. ואכן, הפרק האיטי הפותח נשמע כקינה מתמשכת, עם הופעות חוזרות של מוטיב האנחה. סערת ה”סער ודחף” וחוסר השקט שבפרק השני נוצרים בעזרת סטקטו וסינקופות.
לסימפוניה ארבעה פרקים במבנה הסונטה הכנסייתית הבארוקית הפותחת בפרק איטי. כל הפרקים כתובים באותו סולם – מאפיין נוסף של סגנון הבארוק. רק הטריו של המנואט (ה”בית” האמצעי) סוטה למז’ור ומשלב גוון עממי עם קצב הלנדלר, המחול העממי האוסטרי מאזור האלפים, וכן באמצעות הענקת המנגינה לכלי הנשיפה וצליל ליווי קבוע דמוי חמת חלילים בבס. הפרק הרביעי, הקצר מכולם, מחדש את הסערה. פרקי הסימפוניה:
1. Adagio  (איטי)
2. Allegro di molto (מהיר מאוד)
3. Menuet (מנואט)
4. Presto (נחפז)

שתפו את הכתבה

תגובות

{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.singularReviewCountLabel }}
{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.pluralReviewCountLabel }}
{{ options.labels.newReviewButton }}
{{ userData.canReview.message }}

כתבות נוספות

תזמורת המהפכה, בניהולם האמנותי של זהר שרון ורועי אופנהיים, העלתה בבכורה במסגרת ׳סדרת המהפכה׳ באופרה הישראלית את המופע ׳גרשווין – גרסת המהפכה׳

ט״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 25/02/2024

חוגגים את יום האישה הבינלאומי באירוע מפעים שיפעיל את כל החושים – סיור מרתק באולמות האבירים ובמצודה בעכו העתיקה, עם מופע מחול סוחף ומלא קצב

ט״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 25/02/2024

אנסמבל גולהא מתמחה במוזיקה הפרסית העממית והקלאסית, והוקם ב-2008 על ידי נגן הסנטור מנשה ששון, המוכר כחבר ותיק בלהקת הברירה הטבעית

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 22/02/2024

באר: “בעקבות המלחמה הקשה שאנו נמצאים בה כעת בחרתי לחזור שוב אל אותו טקסט מתוך תחושה אישית שהשיר יכול אולי להביא לידי ביטוי את תחושת החייל הבודד

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 22/02/2024

במשך שנה עקבו שתי יוצרות ישראליות אחר המתרחש בחדר המיון הגדול בישראל לחיות בית. זה מתחיל בשיגרה המוּכֶּרת מכל חדר-מיון “רגיל” – מטופל/ת במצב שדורש טיפול דחוף

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 22/02/2024

ביתן הדבש המקורי הוקם באמצע שנות ה-90, כחלק מהמוזיאון המספר את סיפורם של חלוצי העלייה השנייה והשלישית

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

עם שמעון סיבוני – זמר טנור שמשלב שירה אופראית עם שירה אנדלוסית וגבריאל אוחיון – מהשמות הבולטים והעכשוויים בקהילות היהודיות בצרפת ובמרוקו

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

מופעי “שעת אופרה” נועדו לקרב את עולם האופרה לילדים בגילאי 3 עד 8. כאשר נפגשים הילדים מקרוב עם דמויות מהאגדות המספרות את הסיפורים המוכרים והאהובים בשירה

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

בתערוכה רחבת ההיקף מוצגות עבודות אמנות, יצירה דוקומנטרית והיא מלווה במוזיקה ישראלית

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

שלמה שמחה, שם דבר בעולם המוזיקה היהודית, מוכר לנו מזה שנים כקול יחודי בעל עוצמות ורגש בלתי נגמר, שלמה ששיחרר לעולם מספר אלבומים, זוכה לקהל רב ותהודה רבה

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

טלי חולמת על משפחה מאושרת כמו שהייתה לה. היא וחברתה הטובה ביותר צליל מתכננות הפתעה במופע מרגש לכבוד יום העצמאות, שבו לטלי תפקיד ראשי

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

“אלזבת'” סדרת הבת של “האישה הטובה” * “מאטלוק” בכיכובה של זוכת האוסקר® קת’י בייטס * “הבלש מאיסטנבול” ההפקה הבינלאומית החדשה של פראמונט+

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

למעלה מ-10 מיליון מבקרים ביותר מחמישים ערים ברחבי העולם זכו לבקר בתערוכה הבינלאומית של Van Gogh ועכשיו גם בישראל!

ט׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 18/02/2024

תיעוד חי מרהיב ומרגש מתוך חופת ענק שהתקיימה בקיץ האחרון בישראל בהפקת ‘אבסולוט’, אותה מלווה תזמורת פילהרמונית בת 48 נגנים בניצוחו של מאסטרו בני לאופר

ט׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 18/02/2024

דויד לידר הוא משורר, הוגה דעות, נשוי ואב לשניים. מועמד לאומן בשחמט, לשעבר מבכירי שחקני הנוער בישראל. שירת כעוזר וכממלא מקום קצין תכנון ופיקוח ביחידת הבינוי של פיקוד מרכז

ט׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 18/02/2024

המנצח רוברטו פורֶס וֶסֶס (Forés Veses), יליד ולנסיה בספרד, זכה בתחרות הניצוח ע”ש יבגני סבֶטלנוב ובתחרות הבינלאומית למנצחי אופרה ע”ש לואיג’י מַנצ’ינֶלי

ה׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 14/02/2024

‘מאנא – כלי של אור’ העוסקת במושג “בית” ומקבלת בימים אלו משמעות מיוחדת ובמקביל פותחת הלהקה את ביתה לחיילים שחוו טראומה – חוות חוסן בכפר האמנות האקולוגי ורטיגו

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

לצד הלחימה המתמשכת והתקווה לשובם הביתה במהרה של החטופים, תיאטרון הסמטה מציג את לוח המופעים לחודש פברואר, עם שלל הצגות ומופעי ג’אז שלא תרצו לפספס

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

זהו גם סיפור אהבתם הסוער של ליאון ובלנקה קונפורטי במהלך מלחמת העולם השנייה מבוסס בחופשיות על סיפור אמיתי. לנגד עינינו נפרשים בספר החיים בבולגריה

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

ישי, בחור ישיבה בן 21, אוהב וחי מוזיקה, התחיל לכתוב בגיל 12 ולהלחין בגיל 14 ומאז לא מפסיק לנסות להעלות על הכתב את רחשי ליבו, ישי הוציא עד כה שישה סינגלים מעניינים

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

ברוכים הבאים לאתר "עולם התרבות"-אתר החדשות המרכזי לתרבות ואומנות יוצרת

הרשמו לאתר

שם פרטי*
שם משפחה*
אימייל*
טלפון
שם משתמש(באנגלית בלבד)*
סיסמא*
אימות סיסמא*
דילוג לתוכן