Facebook
Twitter
Email
WhatsApp
באנר עם צבא

התזמורת הקאמרית הישראלית | היא-סטוריה | יום רביעי, חמישי | 07-08/02/2024 | מוזיאון תל אביב

מערכת, 01/02/2024, צילום: יחצ
מנצח: יהונתן שפנדרוף | פסנתרנית: דוראל גולן
8-7 בפברואר 2024 |רביעי, חמישי|  20:00 | מוזיאון תל-אביב
גרז’ינה בצביץ’ (1969-1909) | קונצ’רטו לתזמורת כלי קשת
קלרה ויק-שומן (1896-1819) | קונצ’רטו לפסנתר ולתזמורת בלה מינור, אופ’ 7
אֶמיליֶה מאייר (1883-1812) | סימפוניה מס’ 1 בדו מינור
יהונתן שפנדורף הוא מנצח ומעבד רב-תחומי. ניצח על תזמורות בארץ ובעולם, בהן הקאמרטה הישראלית ירושלים, סימפונט רעננה, הסימפונית של טרונדהיים, הפילהרמונית אונם מקסיקו, הקאמרית של בולטימור והתזמורות של אוניברסיטת אינדיאנה ושל בית הספר למוזיקה ג׳וליארד בניו יורק. בעבודתו כמחנך ניהל את התזמורת הקאמרית הצעירה “מאסטרו” בשיתוף עם התזמורת הקאמרית הישראלית, שהעניקה למוזיקאים צעירים מהפריפריה חשיפה ראשונה לנגינה בתזמורת, ואת תזמורת הסטודנטים של אוניברסיטת פורדהם בניו יורק, ניצח על התזמורת הקאמרית של בית הספר לאמנויות “רעות” בחיפה, ולימד תאוריה מוזיקלית בג׳וליארד ובאוניברסיטת אינדיאנה. בוגר תואר ראשון מהאקדמיה למוזיקה בירושלים, תואר שני מג׳וליארד בניו יורק, ובעל דוקטורט מאוניברסטת אינדיאנה, שם חקר באמצעים טכנולוגיים את הקשר בין המוזיקה הרומנטית למוזיקה של ארנולד שנברג וכתב תזמור מקורי ליצירה של שנברג. נוסף על עיסוקו כמוזיקאי הוא מפתח תוכנה בחברת קווילט בארץ.
הפסנתרנית דוראל גולן משתייכת לצמרת הפסנתרנים הישראלים הצעירים שרכשו מוניטין בינלאומיים. מנגנת בקביעות על במות חשובות בארץ ובעולם וזוכה לשבחי הביקורת: “סנסציונית”, “מרגשת” ו”מכשפת” – כך הגדירה הביקורת הגרמנית את נגינתה בפסטיבל הרוהר היוקרתי, שבו ניגנה לצד אמנים נודעים כמו מרתה ארגריץ’, דניאל ברנבוים, מאוריציו פוליני וּולדימיר אשכנזי ונכללה בתקליטור הייצוגי של הפסטיבל. מאז הופיעה בפסטיבלים בינלאומיים חשובים רבים, ברסיטלים לפסנתר, עם הרכבי מוזיקה קאמרית וכסולנית עם תזמורות תחת שרביטם של מנצחים ידועי שם ביותר מ-50 מדינות באסיה, באוסטרליה, באירופה, באמריקה הצפונית והדרומית, באפריקה ובמזרח התיכון, באולמות היוקרתיים ביותר בעולם. הוציאה לאור תקליטורים בהולנד ובגרמניה והקליטה לתכניות רדיו וטלוויזיה רבות ברחבי העולם. זכתה בפרסים ראשונים בתחרויות בינלאומיות רבות. סיימה בהצטיינות יתרה את לימודי התואר הראשון והשני בבית הספר הגבוה למוזיקה ע”ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב בכיתתו של פרופ’ אריה ורדי וזכתה בקביעות במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל מאז 1992.
המונח “היא-סטוריה” נקבע בשנות השישים של המאה ה-20 כביקורת פמיניסטית על ההיסטוריוגרפיה המקובלת המעמידה במרכז הסיפור את הגבר הפועל בעולם, בעוד נקודת המבט של נשים ופועלן מושכחים. בקונצרט הערב נפנה את הזרקור לאמנותן של נשים מוזיקאיות – שלוש מלחינות ומבצעת.
המלחינה והכנרת הפולניה גרָז’ינה בָּצֶביץ’ נחשבת לאחת מחשובי המלחינים של אמצע המאה ה-20 ומן הפוריים שבהם. זוהי יצירתה המוערכת, המבוצעת והפופולרית ביותר. הקונצ’רטו מושפע מהנאו-קלאסיציזם הצרפתי (היא למדה בפריז בשנות השלושים): משלובים בו מרכיבים צורניים מסורתיים עם הרמוניה מודרנית. בָּצֶביץ’ משיגה עושר צלילי באמצעות אפקטים שונים, ומרקם עשיר בעזרת חלוקה פנימית של קבוצות הכלים השונות מדי פעם.
הפרק הראשון משלב את נוסחת הקונצ’רטו גרוסו הבארוקי (קבוצת כלים גדולה ושני סולנים – כאן אלו בעיקר כינור וצ’לו) עם מבנה של פרק סונטה קלאסית. הנושא הראשון מאפיין את סגנונה של בצביץ’ – אנרגטי וסוחף. הוא מבוסס על צעדים כבדים של סולם יורד בבס בסגנון בארוקי, וצליל קבוע (“נקודת עוגב”) במרכז המרקם. עם ירידת העוצמה מנגנות הוויולות sul ponticello (נגינה עם הקשת קרוב לגשר, היוצרת צליל מאנפף, אפקט שיחזור בהמשך). מוטיב הסולם היורד עובר לכינור הסולן בעוד הצ’לו הסולן משמיע מולו מלודיה זמרתית. לנושא השני מקצב של מארש החלטי, עם מענה בפריטת אקורדים בכינורות. נושא זה גולש לחטיבת פיתוח נרחבת, כשמוטיב הסולם מבצבץ מדי פעם. בהמשך שולט אפקט צלילי של טרֶמולו (הרעדת הקשת על המיתר). חזרת הנושאים כוללת פיתוח נוסף. לסיום חוזרים האפקטים של טרמולו ופיציקטו (פריטה).
הפרק השני לירי, ברוח השיר הרומנטי, ובצורת א-ב-א’ מסורתית. גם הוא עשיר באפקטים צלילים: עמעום המיתרים, טרמולו חרישי וצליל מאנפף. עם התבססות התבנית החוזרת (אוסטינטו) של הליווי, המערסלת כמו שיר ערש, מושמע השיר בצ’לו הסולן, ובהדרגה מצטרפים סולנים מקבוצות הכלים השונות בעוצמה גוברת עד השגת מרקם מלא. מדי פעם מתבלטים במהלך הפרק סולנים מתוך התזמורת.
לפרק השלישי הנמרץ והתוסס צורת רונדו-סונטה. לנושא, החוזר כפזמון בין חטיבות משתנות, סגנון של מחול עממי, עם הדגשות לא סדירות אופייניות. מוטיב הסולם מופיע בצורות שונות. כן נשמע אפקט הטרמולו והופעות של סולנים המתבלטים מתוך הגוף הכללי.
בכורת הקונצ’רטו התקיימה ב-1950 באסיפה הכללית של איגוד המלחינים הפולני, בנגינת התזמורת הסימפונית של רדיו פולין, שבצביץ’ הובילה ככנרת ראשית בסוף שנות השלושים, בניצוח גז’גורז פיטלברג. עד מהרה קיבלה בצביץ’ את פרס המדינה על יצירתה. הביקורות, שבדרך כלל היו נלהבות, התייחסו למגדרה: “אפשר לומר בכנות שכבודם של המלחינים הפולנים ניצל הפעם על ידי אישה, גרז’ינה בצביץ’. הקונצ’רטו לתזמורת כלי קשת שלה, שנכתב עם דיוק ואנרגיה, שופע המצאה שוטפת ורעיונות תזמור מבריקים, עורר אותנו סוף סוף מעייפותנו. היצירה נשענת במשהו על באך או על הנדל – כמין ‘קונצ’רטו ברנדנבורגי’ מודרני. סוף סוף קיבלנו יצירה נועזת, בריאה ונפלאה, שנכתבה בעוצמה יצירתית שהיא באמת גברית”.
קלרה ויק, הלוא היא קלרה שומן לאחר נישואיה למלחין רוברט שומן ב-1840, שתהיה לימים אחת הדמויות המרכזיות בחיי המוזיקה באירופה במאה ה-19 ותממש קריירה פסנתרנית מבריקה, הייתה ילדת פלא. היא למדה עם אביה, פרידריך ויק, שהיה מורה נחשב וקפדן והקנה לה השכלה מוזיקלית מקיפה ומעמיקה. כבר בגיל 11 ערכה מסעות קונצרטים ברחבי אירופה והלחינה קטעים לרסיטלים שלה. בינואר 1833, עוד בטרם מלאו לה 14, היא החלה להלחין קונצ’רטו לפסנתר, ובתוך כמה חודשים השלימה פרק קונצרטי אחד, שתזמרה בעצמה. שומן, שלמד אצל אביה והתגורר בביתם, ערך בתחילת 1834 שינויים בתזמור, והיא ביצעה את היצירה בכמה קונצרטים. במהלך אותה שנה השלימה שני פרקים נוספים. הפרק שהולחן ראשון היה לאחרון ביצירה ולמרכז הכובד שלה. קלרה תזמרה את כל הקונצ’רטו בעצמה וניגנה אותו לראשונה בספטמבר 1835, ימים ספורים לפני יום הולדתה ה-16, עם תזמורת הגוואנדהאוס מלייפציג בניצוחו של פליקס מנדלסון. זוהי יצירה וירטואוזית מאוד ועם זאת לירית באופן עמוק. מבנה הפרק הראשון אינו בצורת סונטה קונבנציונלית, אלא נוטה למבנה החופשי של פנטזיה. גם הגישה ההרמונית נועזת: הפרק השני, “רומנסה”, כתוב בסולם רחוק מסולם המוצא. הפרק מתחיל עם הפסנתר לבדו לאורך זמן, ואז מצטרף צ’לו סולן לדו-שיח, ללא התזמורת, כמין “שיר ללא מילים” בעקבות מנדלסון. פרק הסיום בקצב הפולונז מזכיר בסגנונו את שופן, שקלרה הרבתה לנגן מיצירותיו. פרק זה הציב אתגר וירטואוזי מרשים לפסנתרנית הצעירה. לימים, בצִלו של בעלה, מגדולי המלחינים של המאה ה-19, תכתוב קלרה: “פעם האמנתי שיש לי כישרון יצירתי, אך ויתרתי על הרעיון הזה; אל לאישה לשאוף להלחין – מעולם לא הייתה מישהי שהצליחה לעשות זאת. האם עליי לצפות להיות האחת?”…
המלחינה הגרמניה אֶמיליֶה מאייר החלה את הקריירה המוזיקלית שלה בגיל מאוחר יחסית, ובכל זאת הגיעה להישגים מוזיקליים מרשימים וזכתה להערכה ולשבחים. ב-1841, בגיל 29, נסעה לשטֶטין (כיום צֶ’צ’ין בפולין) ללמוד עם המלחין קרל לֶווֶה (Loewe). לסיום לימודיה עימו, ב-1847, כתבה את שתי הסימפוניות הראשונות שלה. הן בוצעו בשטטין וזכו להצלחה רבה. מאוחר יותר ביססה את פעילותה בברלין. באופן חריג לזמנה היא ראתה את עצמה בראש ובראשונה כמלחינה (ולא כפסנתרנית מבצעת שגם מלחינה). יצירותיה בוצעו בתזמורות בכל רחבי אירופה – גם זו תופעה חריגה לזמנה בעבור אישה. היא כתבה יצירות רבות, בהן 8 סימפוניות (בשונה ממרבית המלחינות שיצרו בז’אנרים קטני ממדים), 15 פתיחות, וכן מספר רב של יצירות קאמריות ושירים. אך עקב אפליה מגדרית, רק הסימפוניה הרביעית שלה יצאה לאור בדפוס, וגם זאת רק בתמצית לפסנתר ב-4 ידיים, ויצירותיה נשתכחו לאחר מותה. רק לאחרונה מבוצעות ומוקלטות כמה מיצירותיה וגדולתה נחשפת. בסימפוניה הראשונה עוקבת מאייר אחר המודל הקלאסי, כיאה לעבודת סיום הלימודים. עם זאת, היצירה מפתיעה באיכותה ומפגינה הבעה רומנטית עזה ודרמטית (כיאה לסולם דו מינור), יכולת המצאה מלודית, כישרון הרמוני ושליטה בכתיבה רב-קולית ובשינויים טונליים. מקוריות בבניית הצורה ניכרת בכמה מקומות ביצירה: לפרק הראשון מבוא איטי, כמו לרבות מהסימפוניות של היידן ולשתי הסימפוניות הראשונות של בטהובן, אך אווירתו קודרת ומבשרת רעות. גם לפרק האחרון מבוא איטי, שלא כנהוג. פרק המנואט לירי ולא ריקודי, ומשולב כחטיבה אמצעית בתוך פרק מהיר בסגנון סקרצו.

שתפו את הכתבה

תגובות

{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.singularReviewCountLabel }}
{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.pluralReviewCountLabel }}
{{ options.labels.newReviewButton }}
{{ userData.canReview.message }}

כתבות נוספות

תזמורת המהפכה, בניהולם האמנותי של זהר שרון ורועי אופנהיים, העלתה בבכורה במסגרת ׳סדרת המהפכה׳ באופרה הישראלית את המופע ׳גרשווין – גרסת המהפכה׳

ט״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 25/02/2024

חוגגים את יום האישה הבינלאומי באירוע מפעים שיפעיל את כל החושים – סיור מרתק באולמות האבירים ובמצודה בעכו העתיקה, עם מופע מחול סוחף ומלא קצב

ט״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 25/02/2024

אנסמבל גולהא מתמחה במוזיקה הפרסית העממית והקלאסית, והוקם ב-2008 על ידי נגן הסנטור מנשה ששון, המוכר כחבר ותיק בלהקת הברירה הטבעית

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 22/02/2024

באר: “בעקבות המלחמה הקשה שאנו נמצאים בה כעת בחרתי לחזור שוב אל אותו טקסט מתוך תחושה אישית שהשיר יכול אולי להביא לידי ביטוי את תחושת החייל הבודד

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 22/02/2024

במשך שנה עקבו שתי יוצרות ישראליות אחר המתרחש בחדר המיון הגדול בישראל לחיות בית. זה מתחיל בשיגרה המוּכֶּרת מכל חדר-מיון “רגיל” – מטופל/ת במצב שדורש טיפול דחוף

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 22/02/2024

ביתן הדבש המקורי הוקם באמצע שנות ה-90, כחלק מהמוזיאון המספר את סיפורם של חלוצי העלייה השנייה והשלישית

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

עם שמעון סיבוני – זמר טנור שמשלב שירה אופראית עם שירה אנדלוסית וגבריאל אוחיון – מהשמות הבולטים והעכשוויים בקהילות היהודיות בצרפת ובמרוקו

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

מופעי “שעת אופרה” נועדו לקרב את עולם האופרה לילדים בגילאי 3 עד 8. כאשר נפגשים הילדים מקרוב עם דמויות מהאגדות המספרות את הסיפורים המוכרים והאהובים בשירה

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

בתערוכה רחבת ההיקף מוצגות עבודות אמנות, יצירה דוקומנטרית והיא מלווה במוזיקה ישראלית

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

שלמה שמחה, שם דבר בעולם המוזיקה היהודית, מוכר לנו מזה שנים כקול יחודי בעל עוצמות ורגש בלתי נגמר, שלמה ששיחרר לעולם מספר אלבומים, זוכה לקהל רב ותהודה רבה

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

טלי חולמת על משפחה מאושרת כמו שהייתה לה. היא וחברתה הטובה ביותר צליל מתכננות הפתעה במופע מרגש לכבוד יום העצמאות, שבו לטלי תפקיד ראשי

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

“אלזבת'” סדרת הבת של “האישה הטובה” * “מאטלוק” בכיכובה של זוכת האוסקר® קת’י בייטס * “הבלש מאיסטנבול” ההפקה הבינלאומית החדשה של פראמונט+

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

למעלה מ-10 מיליון מבקרים ביותר מחמישים ערים ברחבי העולם זכו לבקר בתערוכה הבינלאומית של Van Gogh ועכשיו גם בישראל!

ט׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 18/02/2024

תיעוד חי מרהיב ומרגש מתוך חופת ענק שהתקיימה בקיץ האחרון בישראל בהפקת ‘אבסולוט’, אותה מלווה תזמורת פילהרמונית בת 48 נגנים בניצוחו של מאסטרו בני לאופר

ט׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 18/02/2024

דויד לידר הוא משורר, הוגה דעות, נשוי ואב לשניים. מועמד לאומן בשחמט, לשעבר מבכירי שחקני הנוער בישראל. שירת כעוזר וכממלא מקום קצין תכנון ופיקוח ביחידת הבינוי של פיקוד מרכז

ט׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 18/02/2024

המנצח רוברטו פורֶס וֶסֶס (Forés Veses), יליד ולנסיה בספרד, זכה בתחרות הניצוח ע”ש יבגני סבֶטלנוב ובתחרות הבינלאומית למנצחי אופרה ע”ש לואיג’י מַנצ’ינֶלי

ה׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 14/02/2024

‘מאנא – כלי של אור’ העוסקת במושג “בית” ומקבלת בימים אלו משמעות מיוחדת ובמקביל פותחת הלהקה את ביתה לחיילים שחוו טראומה – חוות חוסן בכפר האמנות האקולוגי ורטיגו

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

לצד הלחימה המתמשכת והתקווה לשובם הביתה במהרה של החטופים, תיאטרון הסמטה מציג את לוח המופעים לחודש פברואר, עם שלל הצגות ומופעי ג’אז שלא תרצו לפספס

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

זהו גם סיפור אהבתם הסוער של ליאון ובלנקה קונפורטי במהלך מלחמת העולם השנייה מבוסס בחופשיות על סיפור אמיתי. לנגד עינינו נפרשים בספר החיים בבולגריה

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

ישי, בחור ישיבה בן 21, אוהב וחי מוזיקה, התחיל לכתוב בגיל 12 ולהלחין בגיל 14 ומאז לא מפסיק לנסות להעלות על הכתב את רחשי ליבו, ישי הוציא עד כה שישה סינגלים מעניינים

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

ברוכים הבאים לאתר "עולם התרבות"-אתר החדשות המרכזי לתרבות ואומנות יוצרת

הרשמו לאתר

שם פרטי*
שם משפחה*
אימייל*
טלפון
שם משתמש(באנגלית בלבד)*
סיסמא*
אימות סיסמא*
דילוג לתוכן