שפר, שכיכב בצעירותו בתיאטרון הבימה בהצגה “המלך מתיא הראשון” לצידו של שייקה אופיר ולאחר מכן הפך למלחין ומוזיקאי, נפטר בעקבות מחלה. “הוא היה אישיות מוארת, יפה ויצירתית ברמות על. הוא היה מאוד נבון”, נפרדה ממנו אימו חווה
השחקן דורון שפר נפטר בעקבות מחלה, והוא בן 48.
“הוא היה האדם הכי מקסים שיש, ואני אומרת את זה למרות שהוא הבן שלי”, נפרדה ממנו אימו חוה, “הוא היה אישיות מוארת, יפה ויצירתית ברמות על. הוא היה מאוד נבון”.
עוד נפרד ממנו הבמאי אורי פסטר שביים את ההצגה “המלך מתיא הראשון” שבה כיכב שפר בילדותו ונחשבת לאחד מתפקידיו המוכרים ביותר. פסטר סיפר כי שפר לוהק בגיל 11 בלבד, “ילד קטן מכפי גילו, צנוע, מבויש וקסום כאחד. ההצגה כולה הייתה מונחת על כתפיו, למעשה שייקה אופיר וגדולי שחקני הבימה היו בעצם שחקני המשנה שלו”, אמר.
“הוא השתלב בין השחקנים המבוגרים כאחד מהם, הייתה בו גאונות שלטעמי לא היה לילד מעולם בתיאטרון הישראלי. כאשר ניסו בהבימה להחליפו, הקהל לא הסכים לקבל זאת. אוטובוסים מלאים בילדים שבאו לצפות בהצגה היו צועקים לעברו ‘מתיא אנחנו אוהבים אותך’. דורון, אנחנו אוהבים וכואבים אותך לעד”, חתם פסטר את דבריו.
שפר נולד בתל אביב ב-1975, ולמד בבתי הספר בית החינוך על שם א”ד גורדון ובבית הספר לאמנויות תל אביב. בתיכון למד בתלמה ילין במגמת מוזיקת ג’אז כמתופף, שם החל לעסוק בהלחנה לתיאטרון ולקולנוע.
בתור ילד הוא שיחק בכמה הצגות ילדים בתיאטרון של ז’אק יעקב, ואף הופיע בקולנוע ובטלוויזיה, כשבין היתר השתתף בפינת הזהירות בדרכים בתוכנית “זהו זה!” לצידם של ציפי שביט ומאיר סוויסה, בסרט “קומפוט נעליים” של יהודה ברקן, בפרק של הקומדיה “המסעדה הגדולה” ובמיני-סדרת טלוויזיה אמריקאית בשם “ירוק עד”.
עוד כיכב כילד גם בתיאטרון הבימה בהצגה “המלך מתיא הראשון” שעלתה ב-1985, על פי ספרו של יאנוש קורצ’אק. שפר שיחק בה לצדו של שייקה אופיר במשך כשלוש שנים. ב-2019 אף לקח חלק בסרטו התיעודי של ארי דוידוביץ’ “שייקה – החיים הנסתרים של שייקה אופיר” שבו שחזר את זיכרונותיו מהעבודה המשותפת. ב-1988 הנחה לצדו של יהונתן גפן את “הפסטיבל לשירי משוררים”, אך מעט אחר כך פרש מתחום המשחק. לאחר פרישתו שירת בצה”ל בלהקות הצבאיות כזמר-קלידן וכמעבד מוזיקלי.
לאחר שחרורו מהצבא, עבד שפר כמורה לפיתוח קול, ובמשך זמן מה הופיע כחלק מהצוות של הדומינו גרוס בערבי “פגע וברח” בצוותא תל אביב. ב-1997 הוציא שפר את הסינגל הראשון שלו שנקרא “לא שאלה של השקפה”. בשנה זו גם הלחין פסקול לסרט הגמר של הבמאית קרן יחזקאלי באוניברסיטת תל אביב, “ליל פרידה”, על-פי תסריט של חנוך לוין, שבו השתתפו משה איבגי, רונית אלקבץ ודביר בנדק.
בין היתר עסק שפר גם בדיבוב, יצר וביצע עם אורי קליאן את הצגת הילדים “חברים לצלילים”, ואף כתב יחד עם שיר אבירם את ספר הילדים “מה עושים כשחבר נעלם”. החל מ-2004 הוא גיבש הרכב והחל להופיע עם שיריו במועדון “הגדה השמאלית”, כמו גם ברחבי ישראל, וב-2006 הוא שחרר את אלבומו הראשון, “לא משהו מיוחד”.
מ-2010 ואילך עבד שפר כמדריך מוזיקלי, מורה לשירה, דרמה, פסנתר ופיתוח קול במוסדות חינוך שונים ובמקביל והמשיך ליצור ולהקליט.
