Facebook
Twitter
Email
WhatsApp
באנר עם צבא

היצירה הזו הוצגה במרתף של כנסייה. היום היא נחשבת לאחת מפסגות האמנות במאה ה-20

פיטר פלגנס, 16/11/2023, צילום: ויקיארט

“שני צ’יזבורגרים”, יצירתו של קלאס אולדנבורג, צבעונית מבלי להיות צעקנית, משעשעת מבלי להיות טיפשית, ושישים שנה אחרי שנוצרה, היא עדיין נראית רעננה כמו המנה שבהשראתה היא נוצרה

פלגנס הוא אמן, מבקר אמנות וסופר אמריקאי

“אני בעד אמנות שגדלה מבלי לדעת שהיא אמנות בכלל”, כתב קלאס אולדנבורג ב־1962, 60 שנה לפני מותו בשנה שעברה. “אני בעד אמנות שמקיפה עצמה בזבל של היומיום”. בדצמבר באותה שנה, הוא שכר חלון ראווה בחנות ברחוב איסט סקונד באיסט וילג’ בניו יורק, בו הציג חפצים מוכרים שיצר בעבודת יד, מרושלת ואקספרסיוניסטית, בין היתר: שעוני יד, חתיכות בשר, נעלי הליכה מבד וגביע גלידה. אולדנבורג קרא לחלל הזה “החנות”, כינוי עוקצני לגלריות האמנות בעיר, שנעשו חלקלקות ויומרניות.

המנהל שקפץ לחנות ורכש את היצירה

אחת העבודות בחנות הזו היתה “שני צ’יזבורגרים, עם הכל (המבורגרים כפולים)”, פסל מעט יותר גדול מצ’יזבורגר אמיתי, עשוי בד, גבס וצבע אמייל.

בזמן ההוא, פופ ארט – שהיצירות של אולדנבורג היו מעין גירסה גסה של זרם האמנות הזה – היה מבלבל, שלא לומר אפילו שערורייתי, בשביל עולם שרק החל להתרגל לפירוטכניקת הצבע הנון־פיגורטיבית של האקספרסיוניזם המופשט.

ובכל זאת, המנהל החלוצי של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, אלפרד באר, קפץ ל”חנות” של אולדנבורג כדי לרכוש את “שני צ’יזבורגרים” ל־MoMA, שם היצירה מוצגת עד היום.

תערוכה ראשונה במרתף של כנסייה

אולדנבורג נולד בשטוקהולם ב־1929. אביו היה דיפלומט שהוצב בכמה בירות אירופאיות לפני שעבר עם משפחתו לשיקגו ב־1936. קלאס למד בבית הספר הלטיני, תיכון יוקרתי שהכין את תלמידיו ללימודים במכללות; אחר כך הוא עבר לאוניברסיטת ייל, שם למד אנגלית והיסטוריה של האמנות.

אולדנבורג חזר לשיקגו, ובה עבד בלשכת החדשות העירונית ככתב ובמשרה חלקית כקריקטוריסט. הוא גם הלך לשיעורים במכון לאמנות של שיקגו. ב־1953, הפך אולדנבורג לאזרח אמריקאי, ולאחר שלוש שנים עבר לניו יורק. שלוש שנים לאחר מכן, ב-1959, הציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו בגלריה “ג’דסון” ששכנה במרתף של כנסייה.

בתקופה ההיא, אולדנבורג היה צייר. לימים הוא הסביר: “כשהאביב נמשך, שיניתי את דעתי, ובסופו של דבר התערוכה שעלתה ב’ג’דסון’ הייתה הרבה יותר רדיקלית, והורכבה מקונסטרוקציות – חפצים בתלת ממד עשויים משאריות שמצאתי ברחוב… זה באמת היה ההבדל בין מציאות ואשליה – הדבר שאפשר להחזיק ביד לעומת הדימוי המצויר”.

יצירה ציורית עד כמה שפסל יכול להיות

“שני צ’יזבורגרים” היא יצירה ציורית עד כמה שיכול פסל להיות. הצבעים שלה בכוונה מאוד גסים. ההמבורגרים – עמוסים בחסה, עגבניה ורוטב – מתפוצצים. ההמבורגרים מבטאים סוג של הגזמה פרימיטיבית, שאולדנבורג חשב שהיא אופיינית לאמריקה.

בסופו של דבר, יש ב”שני צ’יזבורגרים” מה”רדי מייד” של מרסל דושאן (חפצים יומיומיים שעברו שינוי ייעוד). אבל בנוסף ובלי קשר לכל זה, “שני צ’יזבורגרים” הוא פשוט פסל יפה: הפרופורציות שלו נאות, הוא צבעוני מבלי להיות צעקני, משעשע מבלי להיות טיפשי, ו-60 שנה אחרי שנוצר, הוא עדיין רענן כמו צ’יזבורגר אמיתי עם חסה טרייה.

ב־1976, יצר אולדנבורג את אטב הכביסה הענק שלו – פסל עשוי מפלדה שחורה בגובה 15 מטר, ששקל 10 טונות וניצב בפינת רחוב בלב פילדלפיה. בעת ובעונה אחת זו יצירה לאומית, המציינת 200 שנה להיווסדה של ארה”ב, וגם יצירת פופ החוגגת פריט יומיומי.

דובדנים ומסורים בקנה מידה ענק

אולדנבורג הגדיל את קנה המידה של פסליו וזה הפך לסימן ההיכר שלו.

בעבודה המשותפת שלו עם אשתו השנייה, קוסי בן ברוגן, הוא איזן דובדבן מרסקינו על כפית שהייתה גדולה מספיק כדי לשמש כגשר במינאפוליס (1988). הוא הניח כדור נוצה גדול על הדשא של מוזיאון בקנזס סיטי במיזורי (1994), תקע מסור יד ענק באדמה בטוקיו (1996) והשאיר מחק עצום של מכונת כתיבה (1999) בדשא של מוזיאון אחר בוושינגטון.

אלה פסלים שהתואר “יצירת מופת” לרוב מוצמד אליהם: אלו פרויקטים שלקח זמן רב לעבוד עליהם, הם עצומים והם מעוררים תגובות “וואו” מהקהל. אבל אלו גם יצירות מלנכוליות בדרכן. המסור הוא פריט מהסדנא של סבא, לנכד כבר יש מסור חשמלי מתוחכם במקומו. המחק של מכונת הכתיבה הוא פריט מהעבר, הרבה לפני שהייצוג המוגדל שלו הוצב מחוץ למוזיאון.

“שני צ’יזבורגרים”, לעומת זאת, מעידה על נעורים נצחיים של האמן.

זו עבודה לא מורכבת מבחינת קנה המידה והייצור שלה; והיא נראית אותנטית וטעימה, בדיוק כמו המנה שמניחים על השולחן בכל בית אמריקאי.

שתפו את הכתבה

תגובות

{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.singularReviewCountLabel }}
{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.pluralReviewCountLabel }}
{{ options.labels.newReviewButton }}
{{ userData.canReview.message }}

כתבות נוספות

תזמורת המהפכה, בניהולם האמנותי של זהר שרון ורועי אופנהיים, העלתה בבכורה במסגרת ׳סדרת המהפכה׳ באופרה הישראלית את המופע ׳גרשווין – גרסת המהפכה׳

ט״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 25/02/2024

חוגגים את יום האישה הבינלאומי באירוע מפעים שיפעיל את כל החושים – סיור מרתק באולמות האבירים ובמצודה בעכו העתיקה, עם מופע מחול סוחף ומלא קצב

ט״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 25/02/2024

אנסמבל גולהא מתמחה במוזיקה הפרסית העממית והקלאסית, והוקם ב-2008 על ידי נגן הסנטור מנשה ששון, המוכר כחבר ותיק בלהקת הברירה הטבעית

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 22/02/2024

באר: “בעקבות המלחמה הקשה שאנו נמצאים בה כעת בחרתי לחזור שוב אל אותו טקסט מתוך תחושה אישית שהשיר יכול אולי להביא לידי ביטוי את תחושת החייל הבודד

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 22/02/2024

במשך שנה עקבו שתי יוצרות ישראליות אחר המתרחש בחדר המיון הגדול בישראל לחיות בית. זה מתחיל בשיגרה המוּכֶּרת מכל חדר-מיון “רגיל” – מטופל/ת במצב שדורש טיפול דחוף

י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 22/02/2024

ביתן הדבש המקורי הוקם באמצע שנות ה-90, כחלק מהמוזיאון המספר את סיפורם של חלוצי העלייה השנייה והשלישית

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

עם שמעון סיבוני – זמר טנור שמשלב שירה אופראית עם שירה אנדלוסית וגבריאל אוחיון – מהשמות הבולטים והעכשוויים בקהילות היהודיות בצרפת ובמרוקו

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

מופעי “שעת אופרה” נועדו לקרב את עולם האופרה לילדים בגילאי 3 עד 8. כאשר נפגשים הילדים מקרוב עם דמויות מהאגדות המספרות את הסיפורים המוכרים והאהובים בשירה

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

בתערוכה רחבת ההיקף מוצגות עבודות אמנות, יצירה דוקומנטרית והיא מלווה במוזיקה ישראלית

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

שלמה שמחה, שם דבר בעולם המוזיקה היהודית, מוכר לנו מזה שנים כקול יחודי בעל עוצמות ורגש בלתי נגמר, שלמה ששיחרר לעולם מספר אלבומים, זוכה לקהל רב ותהודה רבה

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

טלי חולמת על משפחה מאושרת כמו שהייתה לה. היא וחברתה הטובה ביותר צליל מתכננות הפתעה במופע מרגש לכבוד יום העצמאות, שבו לטלי תפקיד ראשי

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

“אלזבת'” סדרת הבת של “האישה הטובה” * “מאטלוק” בכיכובה של זוכת האוסקר® קת’י בייטס * “הבלש מאיסטנבול” ההפקה הבינלאומית החדשה של פראמונט+

י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 20/02/2024

למעלה מ-10 מיליון מבקרים ביותר מחמישים ערים ברחבי העולם זכו לבקר בתערוכה הבינלאומית של Van Gogh ועכשיו גם בישראל!

ט׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 18/02/2024

תיעוד חי מרהיב ומרגש מתוך חופת ענק שהתקיימה בקיץ האחרון בישראל בהפקת ‘אבסולוט’, אותה מלווה תזמורת פילהרמונית בת 48 נגנים בניצוחו של מאסטרו בני לאופר

ט׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 18/02/2024

דויד לידר הוא משורר, הוגה דעות, נשוי ואב לשניים. מועמד לאומן בשחמט, לשעבר מבכירי שחקני הנוער בישראל. שירת כעוזר וכממלא מקום קצין תכנון ופיקוח ביחידת הבינוי של פיקוד מרכז

ט׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 18/02/2024

המנצח רוברטו פורֶס וֶסֶס (Forés Veses), יליד ולנסיה בספרד, זכה בתחרות הניצוח ע”ש יבגני סבֶטלנוב ובתחרות הבינלאומית למנצחי אופרה ע”ש לואיג’י מַנצ’ינֶלי

ה׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 14/02/2024

‘מאנא – כלי של אור’ העוסקת במושג “בית” ומקבלת בימים אלו משמעות מיוחדת ובמקביל פותחת הלהקה את ביתה לחיילים שחוו טראומה – חוות חוסן בכפר האמנות האקולוגי ורטיגו

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

לצד הלחימה המתמשכת והתקווה לשובם הביתה במהרה של החטופים, תיאטרון הסמטה מציג את לוח המופעים לחודש פברואר, עם שלל הצגות ומופעי ג’אז שלא תרצו לפספס

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

זהו גם סיפור אהבתם הסוער של ליאון ובלנקה קונפורטי במהלך מלחמת העולם השנייה מבוסס בחופשיות על סיפור אמיתי. לנגד עינינו נפרשים בספר החיים בבולגריה

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

ישי, בחור ישיבה בן 21, אוהב וחי מוזיקה, התחיל לכתוב בגיל 12 ולהלחין בגיל 14 ומאז לא מפסיק לנסות להעלות על הכתב את רחשי ליבו, ישי הוציא עד כה שישה סינגלים מעניינים

ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד – 13/02/2024

ברוכים הבאים לאתר "עולם התרבות"-אתר החדשות המרכזי לתרבות ואומנות יוצרת

הרשמו לאתר

שם פרטי*
שם משפחה*
אימייל*
טלפון
שם משתמש(באנגלית בלבד)*
סיסמא*
אימות סיסמא*
דילוג לתוכן